מהרש"א - חידושי הלכות/יומא/כט/ב
מהרש"א - חידושי הלכות 
יומא כט ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי בית מאיר רש"ש |
בא"ד. לשון התוספתא משמע דאפילו כו' ונראה דפסולין דקאמר היינו הבשר מלאכול כו'. עכ"ל. ק"ק דאין זה מספיק למה יהיה הבשר פסול לאכול אפילו מדרבנן כיון דכבר נזרק הדם תשתרי הבשר דליכא הכא ההיא גזירה שכתבו לעיל דלמא אתי להקטיר האימורים כיון דכבר נזרק הדם ודו"ק:
בד"ה נהדריה כו' שהקטיר הקומץ בלילה ולהכי תצא כו' ומיהו בחנם דחק רש"י כו'. עכ"ל. ק"ק [1] דאימא דדחקו לרש"י לפרש כן דבקידוש הקומץ איירי ולא בנתקדשה כל המנחה בכלי משום הך קושיא שהקשו דבלא נקמצה נמי תצא לבית השריפה כו' ודו"ק:
בפרש"י בד"ה פסולה כו' מחוסרת זמן. עכ"ל. ולי נראה דל"ג פסולה דהא מסקנא דשמעתין לא חשיב סידור יום ראשון סידור אלא כסידור הקוף וכמונח בקופסא דמי ולמה יפסל הלחם בהקטר הבזיכין והלא לא קידשו השלחן ללחם כלל אא"כ פרקו בשבת הבאה ויחזור ויסדרנו והכי מוכח נמי מדקתני כיצד יעשה אלמא יש תקנה לדבר וה"נ גריס בפר"ח איש רומי מתיב ר' זירא כו' והקטיר הבזיכין בשבת כיצד יעשה כו' ורבותא הוא דנקט דאע"ג דהקטיר הבזיכין בשבת כמו שרגילין לעשות יביא בזיכין אחרים ויסדר עם הלחם עכ"ל העתקתי כל זה מפרש"י ישן:
בד"ה נעשה כמי שסדרו כו' וקדוש ליפסל וכשמגיע זמנו אין השלחן מקדשו עד כו'. עכ"ל. כצ"ל מפי' ישן וכל יתר שלפנינו אינו שם ור"ל כשמגיע זמנו אין כו' קאי אנסדר קודם ליל שבת כו' דקאמר לעיל ודו"ק:
- ↑ [ב] נ"ב ואיני מבין דכיון דקודם שיזרק הדם איפסל בשר מלאכול מאי יועיל מה שאח"כ יזרק הדם להכשיר הבשר. קרני ראם
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |