מהרש"א - חידושי הלכות/חולין/סה/א
מהרש"א - חידושי הלכות 
חולין סה א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תד"ה רבי יוסי כו' ותנא דבי רב לא דריש חגב לשמו חגב כו' עכ"ל לפום סברת התוס' כמו שהוכיחו לקמן דליכא מין ארבה או סלעם או חרגול שאין שמו חגב ודאי דליכא נפקותא לענין דינא בהכי דלתנא דבי רב נמי דלא דריש חגב לשמו חגב לא שרי אין שמו חגב דהא כולהו פרטי נינהו והני כולהו שמן חגב אלא דרבי יוסי דקאמר ושמו חגב היינו הך דרשא דחגב דלתנא דבי רב לא הוה הוצרך ליה למימר ושמו חגב כיון דלא שרי אלא הני פרטי והרא"ש שהוצרך לפסוק כתנא דבי רבי ישמעאל דדריש חגב לשמו חגב היינו אף אם נפרש שיש בה ממיני הפרטים שאין שמו חגב דהשתא לתנא דבי רב שרי שאין שמו חגב והדברים ברורים וק"ל:
בד"ה אע"פ שאין לו כו' לא מוכח מגופיה דקרא כו' מקרא אחר דכתיב עמו אנכי כו' עכ"ל דברים תמוהים הם דבפ' כשם בהדיא מוכח ליה מהאי קרא גופיה דקאמר אלא מעתה בכל צרותם לא צר ה"נ דלא הוא וכ"ת ה"נ והכתיב ומלאך פניו הושיעם כו' ובמסכת תענית דקאמר ולמה נותנין אפר כו' אר"י בן פזי כלומר עמו אנכי בצרה ר"ל אמר בכל צרתם לא צר מהכא נמי משמע דמגופיה דקרא מוכח לה וצ"ע:
בד"ה אלו כללי כו' הו"א דוקא במין סלעם שרי ראשו ארוך אבל בשאר כו' עכ"ל להאי תירוצא דאיכא במין סלעם ראש ארוך ק"ק ל"ל לתלמודא למימר דאתא סלעם לראשו ארוך באא"ע לגופו הא שפיר איכא למימר ראשו ארוך בכעין הפרט דמין סלעם דכה"ג כתבו התוס' לעיל דאי הוה א' ממיני ארבה או סלעם וחרגול שאין שמו חגב ואין להם כרעים אי לאו דכתבינהו בהדיא הוה מכשרינן להו בכעין הפרט ויש ליישב דאין זה כעין הפרט כיון דפרט גופיה שהוא סלעם אין לו ראשו ארוך אלא מינו ולעיל נמי ה"מ לדחויי הכי אלא דבלאו הכי דחי שפיר ודו"ק:
בא"ד ה"א דסלעם אתא לאסור מינו קמ"ל כו' עכ"ל וליכא לאקשויי דאם כן לקמן נמי בלמינהו דחגב דמוקמינן ליה עד שיהא בו כל הסימנין הא אצטריך ליה דאי לאו למינהו ה"א דחגב אתא לאסור מינו די"ל דהתם א"נ לאו למינהו הוה מוקמינן ליה טפי לשמו חגב דהשתא אצטריך ליה לגופו אבל לאסור מינו לא אתא חגב לגופיה מה שאין כן הכא דלא אתא סלעם כלל לגופו אלא לראשו ארוך דאינו מינו כלל ואי לאו למינהו טפי הוה מוקמינן ליה לאסור מינו ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |