מהרש"א - חידושי אגדות/סוכה/נב/ב

מהרש"א - חידושי אגדות סוכה נב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ב אם פגע בך מנוול זה כו'. מפורש פ"ק דקדושין:

שנאמר מפנק מנוער עבדו וכו'. בב"ר איתא כל המפנק את יצרו בנערותו סופו להיות כו' אבל לפי לישנא דתלמוד יצה"ר מסיתו לאדם כו' נראה לפרש כל שיצרו דהיינו עבדו כפרש"י מפנקו ומסיתו לילך אחר תענוגי עוה"ז סופו לעוה"ב יהיה לו מנון וסהדה דהיינו באטב"ח הוה מנו"ן סהדה כפרש"י כשתצטרף ב' אותיות מיחידות הוי עשרה א"ט ב"ח ג"ז ד"ו וכשתצרף ב' אותיות מעשיריות יהיה מאה י"ץ כ"פ ל"ע מ"ס וכשתצרף ב' אותיות ממאות יהיה אלף ק"ץ ר"פ ש"ן ת"ם כי אותיות הכפולות מנצפ"ך נתוספו על כ"ב אותיות ג"כ לצורך מספר כאותיות הפשוטות עד אלף כי הך' פשוטה ה' מאות ומ' סתומה ו' מאות ן' פשוטה ז' מאות ף' פשוטה ח' מאות ץ' פשוטה ט' מאות שאם תזווגם כלם יהיה המספר עד אלף וסימן האלף לך שלמה אבל אותיות הנ"ך שהיא ה' מיחידית ונ' כפופה מעשיריות וך' פשוטה ממאות לית להו זוג והם בעצמם זוגין להיות מתחלפים כי הכא נ' ממנון במקום ה' סהדה. וק"ק דהא נו"ן אחרונה דמנון נ' פשוטה היא ולא יבוא במקומה ה' אלא ש' היא זוגה ולא הוה סהדה בה' אחרונה וצ"ע:

בתחלה התעם כו'. ר"ל היצר הרע ומלת רוח נופל בו כי הוא מלאך וכתיב עושה מלאכיו רוחות:

קראו הלך כו'. דוגמת זה בתחלה ויקם דוד וגו' ויתהלך על גג וגו' קראו הלך כמפורש פ' חלק אהאי קרא אתא שטן אדמי ליה כצפרתא כו' ע"ש ואח"כ ויקחה ותבא אליו וישכב וגו' ותשב אל ביתה קראו אורח ואח"כ נהרג אוריה במצות דוד ונשאה לאשה קראו איש וק"ל:

אבר קטן יש לו לאדם משביעו רעב כו'. עיין פרש"י אבל בפ' חלק דמייתי אעובדא דבת שבע שהפך דוד משכבו של כו' ע"ש נראה לפרש כפשוטו משביעו בתשמיש הוא רעב עוד לתשמיש ביותר ושם לא מייתי ליה כלל מהאי קרא שנאמר כמרעיתם וישבעו שבעו וגו' וי"ל למאי דמייתי ליה הכא דריש ליה מלשון כפול וישבעו שבעו וגו' כמרעיתם מלשון רעה אם האדם מרע ומענה עצמו דהיינו מרעיב אז וישבעו ואם שבעו עצמו בתשמיש אז וירם לבם וכן הבינו התוספות השמועה וק"ל:

הן ארץ כשדים זה העם וגו'. ר"ל כי שאר ארצות נקראו ע"ש האומות שבה כגון ארץ מצרים ארץ כנעי אבל ארץ שביד הכשדים לא נקראת אלא בשם בבל לפי שהקב"ה מתחרט שעשאן לעם שאין ראיין להיות נקראין עם שתהיה ארץ בבל נקראת על שמם:

מה לי פה כו'. כפרש"י זו היא חרטה עכ"ל ובספר ישעיה פי' למה אני שוהה ומשהה בני כאן עכ"ל דהיינו מה לי פה בגלות ע"ד עמו אנכי בצרה:

ישמעאלים דכתיב ישליו וגו'. לאשר הביא אלוה בידו וגו' לפי שאברהם לא בקש מה' אלא לו ישמעאל יחיה אבל הקב"ה הביא זה בידו להוסיף ולישמעאל וגו' ונתתיו לגוי גדול וע"ז נתחרט הקב"ה להוסיף לו על בקשת אברהם:

ואשר הרעותי וגו'. דכתיב ברישא דקרא והנדחה אקבצה ואמר דלכך אקבצם מהגלות כי אני מתחרט על שבראתי יצה"ר שעל ידו באו לגלות:

אלמלא ג' מקראות הללו נתמוטטו כו'. מפורש בפ' אין עומדין:

ארבעה חרשים מאן נינהו משיח כו'. עיין פרש"י ועוד י"ל ע"פ מ"ש בפ' אין דורשין חכם חרשים שנעשו לפניו הכל כחרשין בשעה שפותח בד"ת ה"נ הכא ד' חרשים אלו עש"ז שהם חכמים שאין כמותם בדורם ושהכל נעשו כחרשין בפניהם:

ז' רועים כו'. רועים הם מנהיגים של הדור יהיו ז' ודוד באמצע דוגמת מנהיגי עולם האמצעי שהם ז' כוכבי לכת והשמש באמצע כמ"ש במלכות בית דוד כי כשמש ינון וגו' וכמפורש לעיל מיניה ואתה בית לחם אפרתה וגו' ממך יצא לי מושל וגו' ועמד ורעה בעוז ה' וגו' דהיינו שהוא דוד יהיה העיקר בין מנהיגים הללו וקראם רועים במקום מנהיגים כי ברובם מפורש שהיו רועים ממש בעולם הזה דוד רועה צאן אביו יעקב צאן לבן משה צאן יתרו שת נאמר בו כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל וגו' והבל היה רועה צאן. ואמר

מאן נינהו ח' נסיכי אדם ישי כו' משיח כו'. הא ודאי דמשיח ימלוך על כלם כמ"ש ומלך אחד יהיה להם ש"מ אלו הז' דחשיב יהיה להם קצת שררה ונסיכות וקבלה היה בידם שאלו השבעה יהיו עם מלך המשיח:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---