מהרש"א - חידושי אגדות/יומא/עו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהרש"א - חידושי אגדות TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png עו TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות ישנים
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
תוספת יום הכיפורים
גבורת ארי
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


זה יהושע כו'. כפרש"י בתחומי ההר ור"ל ירד לו מן רוחני נגד כל ישראל דפני יהושע כפני לבנה שדומה לכ"י כמ"ש וללבנה אמר כו' לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה כו'. ומייתי מהאי קרא

איש אשר רוח וגו'. מורה על מעלתו ברוחני כמו מה"ש. ופריך

ואימא זה משה שהוא שקול כנגד כ"י. ומייתי מדכתיב והאיש משה ענו מאד מכל האדם וגו' שהכתוב מעיד על נבואתו שאין כמוהו כדכתיב את דכא אשכון ובהר ודאי דלא אכל משה כדלעיל דכתיב לחם לא אכלתי וגו' ואימא כשירד למטה אכל א"נ אפי' בהר קאמר אכל שהמן הוא מאכל רוחני ולחם ממש קאמר שלא אכל בהר מ' יום:

ד' וה' בנים היה דואג כו'. דלו ולאשתו אפשר דהוה מספיק ליה בדברים שתגרי עכו"ם מוכרין משא"כ במי שיש לו בנים הרבה וכמ"ש באכלנו לחם לשובע וגו' להמית את כל הקהל הזה ברעב ועי"ל במ' ימים ראשונים אילו לא ירד לא הוה ידעינן דמשום לא ישנה אדם מן המנהג לא אכל אלא משום שלא ירד לו מן לאכול ובמ' יום אמצעים נמי משום תענית לא אכל אילו לא היה ירד לו מן לא היה תענית מועיל לו אלא כמי שמתענה מפני שאין לו מה לאכול כפרש"י פ"ק דתענית אההוא דבר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא לשירותיה ע"ש:

ד"א שהיו אוכלין אותו כשהוא חם. היינו הצדיקים שהיו אוכלין אותו כמו שהוא ירד אבל הבינונים ורשעים דבעו אפיה כדלעיל הרי הוחם ע"י אפיה:

וכי מיא שורי שורי קיימי כו'. בב"ר איכא מאן דס"ל הכי ועיין מ"ש בזה זבחים פ"ב:

ועוד תיבה היכי סגיא כו'. פרש"י תיבה האיך עלתה לראש ההרים אלא על כרחך מלמעלה דקרא מן השמים הוא וה"ק כו' עכ"ל. לעיל הוה ניחא ליה לפרש מלמעלה לארץ דהוזכר לעיל דכתיב והמים גברו מאד על הארץ וגו' אבל השתא דע"כ לאו מלמעלה לארץ קאמר דהא אחר שהושוו לראשי ההרים גברו ט"ו אמה על ההרים ומלת למעלה על ההרים לחוד נמי לא משמע ליה דקאי כיון שלא נאמר בקרא על ההרים וע"כ הוצרך לפרש מלמעלה מן השמים הוא מיהו בחומש פרש"י גם לפי הדרש דהכא למעלה מעל ההרים ע"ש ודו"ק:

וכי איזו מדה מרובה מדה טובה כו'. עיין פרש"י מהך דרשא דהכא נמי מוכח דמדה טובה מרובה מדכתיב ב' דלתות במן יב' ארובות במבול וכ"ה בהדיא בפ' אלא דמהך לישנא דקאמר וכי איזו מדה מרובה כו' משמע דפסיקא ליה לומר הכי ממקום אחר ואע"ג דממקום שבאנו הוה המדה טובה מרובה ת"ק פעמים אינו מוכרח להיות כן בכ"מ דהכא לא הוי מרובה רק ד' פעמים וענין ב' ארובות דמבול נראה מבואר ע"פ מ"ש פ"ק דר"ה שנטל הקב"ה ב' כוכבים מכימה והביא מבול לעולם וה"נ יש לפרש הכא בב' דלתות לגבי מן שנטל ב' כוכבים היותר גדולים ודרך שם ירד המן לישראל:

שנאמר תערוך לפני וגו'. כל המזמור נדרש על דור המדבר במדרש ילקוט ה' רועי וגו' על מי מנוחות אר"ש יש לך מים כו' מי הבאר נעים לזה ולזה נפשי ישובב בתורה כו' ינחני במעגלי צדק במן ובשליו ובענני כבוד כו' למען שמו גם כי אלך וגו' בקדקדו של מדבר לא אירא שנאמר וה' הולך לפניהם וגו' כו' ולפי זה תערוך לפני שלחן וגו' אוכלי המן אמרוהו ע"ש:

ש"מ כו' שנאמר כוסי רויה כו'. מלת ש"מ הוא מגומגם דמשמע דש"מ מדלעיל ויש במדרש ילקוט דנדרש על דוד תערוך לפני שלחן זה המלכות דשנת בשמן ראשי שנמשח בשמן ע"י שמואל ואמר שמזה זכה בסעודה דלעתיד שהוא יהיה המברך כמפורש פ' ע"פ שאמר דוד לי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא וגו' וע"ז אמר כוסי שאברך עליו לעתיד הוא רוי"ה לוגין דאל"כ מאי רבותיה דרויה לפי פשטה דמשמע לשון שכרות בכ"מ:

הכא לישראל לחודיה ר"א כו'. כן הוא גי' הילקוט וכולה קושיא הוא דמב' טעמים לא דמיא אי משום דהתם במ' יומין והכא חדא שעתא ודמבול נפיש טפי וכן בהיפך לא דמיא התם לכ"ע והכא לישראל לחודיה ודמן נפיש טפי מס' אמה ולגי' הספרים שלנו דגרסי נפיש להו טפי יש לפרש נמי כן דקאי אתרתי טעמי דלעיל דלא דמיא ובע"י כתב בזה פי' הרא"ש ונראה לפרש הסוגיא לפי דבריו דמעיקרא מקשינן לר"א המודעי דהא לא דמיא דהתם למ' יום והכא לחד שעתא וא"כ אע"פ שדרך ח' ארובות ירד המן לא ירד כשיעור ט"ו לב' ארובות דהא לא נפל רק חדא שעתא משא"כ המבול דירד מ' יום דרך ב' ארובות ומשני דהתם במבול נתפשט לכל העולם והיה צריך לירד מ' יום עד שיהא ט"ו אמה דרך ב' ארובות משא"כ המן דלא ירד רק לישראל כשיעור המחנה ג' פרסאות ולא היה צריך לירד כ"א בשעה א' לב' ארובות ומקשה דא"כ דלישראל לחודייהו נפל עד ג' פרסאות נפישי להו טפי טובא דאע"ג דהתם מ' יום והכא חדא שעתא נפישי טובא במן ויהיה גובהו בהו ביותר מס' אמה שהרי מחנה ישראל ג' פרסאות ובמ' יום יש תתק"ס שעות וכיון דנפל בתתק"ס שעות בכל עולם כולו גבוה ט"ו אמה לב' ארובות א"כ נפל בכ"א מן השעות עד ג' פרסאות לח' ארובות הרבה יותר מס' אמות למנין פרסאות של כל העולם שהוא מהלך ת"ק שנה ומהלך יום י' פרסאות ע"כ מדברי הרא"ש בע"י:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון