מהר"ם שיף/שבת/צח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם שיף TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png צח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' מעביר ד' אמות בר"ה מקורה פטור. עיין ברש"י פרשת נשא עגלת צב אין צב אלא מחופין א"כ נקשה עגלה גופא מקורה הוי ע"ש:

גמ' מי סברת כו' אפותייה הוו כו'. אין להקשות ממה נפשך אי קים להו לתלמודא היאך הוה פלפול זה למה להו אלא שרצו להכריח מכח הכרח א"כ דלמא אפותייה מנח להו. אפשר לומר דמשמע לתלמודא שאינן נוחין להשכיבן אפותייה מפני הטבעות וזהו בעצמו סברת המי סברת אפותי׳ כו':

בתוס' בד"ה הניחא כו' הקשה הרב פורת כו' ששה סדרים כו'. מציירין באופן שיהיו כל הסדרים שוין שני קרשים זה על גב זה וכן י"ל בשמעתין בפותייה נקיט שלשה סדרים ויהיו ארבעה זה ע"ג זה בשוה ובחודן ארבעה ויהיה שלשה זה ע"ג זה בשוה משא"כ חמשה או מספר אחר. ואין צורך למ"ש רש"י בזה [בד"ה כמה מותיב כו' דחמשה בחמשה לא יתבי כו']. ואפשר לומר נמי משום הטבעות לא כתבו סדרים יותר:

לקושית הרב הר"ר פורת אין לומר דהקצר בצד העב היו מניחין בסמוך לו ממש בלי ריוח בינתים וא"כ לא יהיה רק שני רווחים לכל אחד כמעט אמה. דאין זה כלום. (דמ"ה שכתב"ו) [דמאי שנא כצ"ל] העב והקצר סמוכין זה לזה משום שיכולין להשכיבן יחד בדיבוק היטב ה"נ יכולין להשכיב כולן יחד בלי ריוח אם ירצה בדיבוק בלי ריוח כלום בינתים דמאי שנא אע"כ שהיו מחלקין הריוח בשוה:

בא"ד ור"י אמר דשמא מחציין ולמעלה כו'. לכאורה מיד אם אין השיפוע מתחיל מלמטה אי אפשר להשכיבן באופן זה אם לא שיהיו מחותכין באופן שיזווגו יחד כזה דרך משל. ובאופן זה אם הוא מחציין ולמעלה דוקא אי אפשר להניח. וכן אם נאמר שהאדנים היו נשארין עם הקרשים כשהיו מניחים על העגלות כי לא מצינו בכולי שמעתין היאך היו מניחין האדנים ובמקרא מפורש שהיו שוכבין על הארבע העגלות הללו ואי תימא למטה מהקרשים תוך העגלה א"כ העגלה היה מקורה על ידן ולמעלה על הקרשים אין סברא גם לקושרן בחבלים בצדי העגלה ודו"ק:

בא"ד וא"ת מנ"ל כו' נילף מן המקורה כו'. א"ל דלמא רב קאמר המעביר בר"ה שכולה מקורה פטור אבל חציו מקורה חייב דומיא דעגלות וק"ל. ועיין לקשר הוא"ת במה שקודם גם [לקשר הוא"ת] בתפיסת התחלת הדיבור הניחא כו' ולא מוקדם:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון