שיחה:בבלי/שבת/צח/א

המעביר ד' אמות בר"ה מקורה

אף שהלשון הוא "המעביר ד' אמות ברשות הרבים" מכל מקום הוא הדין לענין מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים ולהיפך. וכן מוכח מדברי הגמרא לעיל (ה.) שרצתה הגמרא להעמיד דברי המשנה הראשונה במסכת כדעת רבי שלכך אינו צריך לעקור ולהניח מעל גבי מקום ד', ודחתה הגמרא התינח רה"י רה"ר מה איכא למימר ומביאה הגמרא ראיה ממימרא דידן לכך שאי אפשר להעמיד המשנה ברשות הרבים מקורה. וכן מבואר מסברא שהרי הוצאה והכנסה מדגלי מדבר נלמדו, ושם ברה"ר שאינה מקורה. ש"ס יידן (שיחה) 23:04, 13 ביוני 2020 (UTC)

והא עגלות דמקורות הויין

מבואר בגמרא שאף קירוי ארעי כקרשים המונחים על גבי עגלות נוסעות חשיב קירוי לבטל שם רה"ר, ויש לדון למעשה באופנים שונים שיאחז אדם בידו מעל ראשו כיסוי כלשהו, באיזה אופן ובאיזה שיעור ייפטר מחיוב חטאת. ש"ס יידן (שיחה) 23:13, 13 ביוני 2020 (UTC)

פותיא דקרש כמה הואי

תמוה איך הבינה הגמרא בהו"א שסידרו הקרשים לרוחבם, הלא הטבעות ימנעו את הנחת הקרשים זה על גב זה. וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 23:22, 13 ביוני 2020 (UTC)

כי קאמר רב בדראתא

מבואר בגמרא שאף שלא כל רשות הרבים אינה מקורה, מכל מקום כיון שיש בה חלקים לא מקורים, באותן החלקים יהיה לה דין רשות הרבים. והוא חידוש גדול שלא צריך את כל התנאים של רשות הרבים בחלק הבלתי מקורה דווקא. ש"ס יידן (שיחה) 23:13, 13 ביוני 2020 (UTC)

באטבעי

לכאורה צריך ביאור הלא בין קרש לקרש היה מרחק של 2 טפחים, ואם כן צ"ל שהיתה כל טבעת עכ"פ באורך טפח ומשהו, אלא שלכאורה יקשה אם כן מדוע לא העמידו כל הקרשים לצד אחד כך שהטבעת תפנה לעולם לצד שמאל או ימין, ואזי ברווח של טפחיים שפיר תוכל הטבעת לעמוד ברווח. ולכאורה משמע שהיתה כל טבעת יותר מטפחיים ולכן לא סגי בהכי, אך ברש"י לא משמע כן שפירש (ד"ה אמר) ואי אפשר להן לעמוד זה כנגד זה באותו ריוח, הרי להדיא שביאר הקושיא שאינם יכולות לעמוד זו כנגד זו. וביותר קשה מה שהקשה רש"י להלן (צח: ד"ה אמר) לשלחופינהו לקרשים, ולמה לא הקשה כנ"ל שיסדרו כל הקרשים לצד אחד.

אטבעי היכא מנח להו כו'

הקדמה זו אינה קשורה לכאורה להמשך הקושיא "עגלה גופא מקורה הואי", ועיין תוספות. ש"ס יידן (שיחה) 23:23, 13 ביוני 2020 (UTC)