מהר"ם שיף/כתובות/פג/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' למאי נפקא מיניה לכדרב יוסף וכו'. מגומגם קצת ודו"ק.
גמ' ואימא מפירי. עיין פירש"י. וקשה לי דלעיל דף ע"ח ע"ב פריך לימא תנינא לתקנת אושא ומשני מתני' בחיי' ולפירות ע"ש וא"כ מדינא דמתני' כשמתה מחזירין הקרקע ללוקח עכ"פ אף בלא כתב לה וא"כ אין כאן קושיא כלל ודוחק לומר דמקשה לפי האמת דקי"ל כתקנת אושא ולעיל פירושו לימא תנינא לתקנת אושא כפירש"י ברי"ף לימא מתני' מסייע ליה וכו' וא"כ סוף סוף קושטא הוא דאף בזמן התנא היתה תקנת אושא [רק דדחי שם דליכא סייעתא ממתני'] ועיין לעיל פרק נערה דף נ' ע"א בתוס' בד"ה הבעל מוציא וכו' לב' תירוצים [דאפשר לומר לכאורה דפריך לרבי יוחנן דקנין פירות כקנין הגוף דמי דמכרה בטל אף לאחר מיתתה בלא תקנת אושא מ"מ] סוף סוף אם סילק מפירי כקושי' ואימא מפירי אין הבעל מוציא מיד הלקוחות והמכירה קיימת בחיי' שהרי אין לו פירות ואם כן הלוקח אוכל פירות וגם במותה אין הבעל מוציא בלא תקנת אושא דהא לית ליה קנין בפירות לומר כקנין הגוף דמי ועיין:
גמ' וכי מסלק אינש נפשיה כו'. לכאורה מותרות הוא [דכיון דלא שכיח הוא הוי פחות שבדברים ויד בעל השטר על התחתונה]:
גמ' או דלמא עד עולם דוקא. אם עד עולם דוקא אינו מדוקדק כ"כ לשון דר"י לעולם הוא אוכל פירי פירות עד שיכתוב וכו' ואף שכותב פירי פירות אי כתב עד עולם אין וכו' דהא אף בלא עד עולם סוף סוף לא אכיל פירי פירות כיון שכתב בהדיא פירי פירות:
גמ' או דלמא תרוייהו דוקא. לא בעי חלוקה רביעית או תרוייהו לאו דוקא דא"כ היל"ל או עד עולם. ולפירוש התוס' אי פירי פירות דוקא הוא עצמו חלוקה זאת דתרוייהו לאו דוקא. גם אין שייך להקשות לפרש"י דהול"ל באם תמצא לומר פירי פירות דוקא עד עולם למה לי הא קמ"ל אף דכתב עד עולם אי כתב פירי פירי אין וכו' כיון דתני פירי פירי קודם אין שייך זה וק"ל. באי תרוייהו דוקא צ"ל דודאי אי לא כתב אלא פירות י"ל לעולם [אפירות] שבחייה ובמותה או שנה ראשונה וכו' אבל אם נחית למנינא דפירי פירי מסתמא קאי עד עולם על סוף כל פירי דפירי [ולא אמרינן דעד עולם קאי אפירי פירי בחייה ובמותה או שנה ראשונה ושניה] דהא לא אפשר לו לכתוב בלשון אחר וכן כתב במלחמות ובר"ן ודלא כמאור שתירץ בענין אחר עי' עליהם:
גמ' אלא בדשיירה כו'. משמע דהדבר תלוי בה אם תרצה תשייר אבל אין הבעל יכול לכופה ליקח בהן קרקע ולזה א"ש הולטעמיך דבלא"ה היה קשה דיש סברא נכונה לחלק שפיר דאף שסילק עצמו מפירי מ"מ צריכין ליקח בהן קרקע והוא אוכל פירות כמו נפלו לה כספים ופירות תלושין ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות ועיין באשר"י ור"ן ודו"ק:
בתד"ה מיתה שכיחא וכו'. קשה להו אף יכול להיות גם כן שימות הוא קודם. מיהו לעיל פרק נערה דף נ"ב ע"א בד"ה רצה אינו פודה וכו' כתבו קבורה חשיבא מצוי לפי שהנשים ממהרות למות מן האנשים כדאמרינן בירושלמי [דלשון ממהרות לא משמע ליה שיהיה מטעם שמסתכנת בלידה רק שמטבען הוא למהר למות]:
בתד"ה רב אשי וכו' למאי דלית ליה כו' תימה כו'. אף דבעלמא מסתמא ס"ל לרב אשי נמי יד בעל השטר על התחתונה רק הכא משום דאף הנכסים קצת בחזקתה [א"כ מי הכריחם לומר דרב אשי מפליג הכא מסברא ולהקשות] מ"מ לא משמע להו לומר דרב אשי קאי אקושיא ואימא מפירי ואימא מירושה וע"ז מסיים ב' דברים בנכסייך ולא בפירות בנכסייך ולא לאחר מיתה ויש לפרש דבריהם בענין אחר אבל הוא דוחק:
בתד"ה פירי פירות דוקא כו' משמע דעד עולם פשיטא לי' וכו'. וכבר יישבו רש"י קצת וק"ל [וכמ"ש מהרש"א]:
בתד"ה ה"א וכו' בסה"ד דלא יאכל לעולם לא פירות ולא פירי פירות הו"ל לסיומי דלא יאכל לעולם אפילו פירי דפירי פירות דפירי פירות כתב בהדיא. משמע לכאורה מלשונם דאה"נ דפירי פירי פירות אכיל ועד עולם נשאר בפירושו בחייה ובמותה רק אי כתב פירות לחודיה קאי עד עולם אפירות לחודיה ואי כתב פירי פירות קאי ג"כ אפירי פירי ואם כתב פירי פירי פירי קאי אפירי פירי פירי וכל מה שפורט בפירות עלה קאי עד עולם. אבל אינו נראה [דא"כ למה השמיענו עד עולם לענין לאחר מיתה בפירי פירות טפי מבפירות גופיה א"ו דאי נחית למנינא אמרי' דקאי עד עולם עד סוף כל פירי דפירי וכמ"ש הגאון לעיל בגמ'] ובקל נוכל לפרש דבריהם בענין אחר ופשוט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |