מהר"ם שיף/כתובות/פג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם שיף TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png פג TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


במשנה בבבא תנינא לא הזכיר אם מכרה וכו' ואי משום דסמך ארישא הלא בבבא תליתאי הזכיר עוד אינו אוכל פירות ולא סמך אבבא ב' ובאשר"י כתב בבבא תליתאי צריך למיגרס ובפירי פירותיהן דאי לא גרסי' אמאי קתני אינו אוכל פירות בחייה הא בבבא מציעתא נמי קתני אינו אוכל פירות ולא הול"ל אלא אם מתה אינו יורשה דדבר זה ניתוסף בתנאי האחרון בחייך ובמותך וכן בבבא מציעתא לא חזר ושנה אם מכרה ונתנה לפי שגם בבבא הראשונה הדין כן אלא משום דקאמר ר"י לעולם הוא אוכל וכו' קתני הכא דאינו אוכל פירי פירות שניתוספו בתנאי זה עכ"ל וכ"ה בתוס' לעיל פרק נערה דף נ' ע"א בד"ה הבעל מוציא כו' לפי מה שמצאתי מוגה בגמ' שלי אי נמי דכתב לה דין וכו' בפירות נכסייך אבל א"ל דכתב לה דין וכו' בנכסייך ובפירותיהן דהא אם מכרה ונתנה קיים עכ"ל תוס'. אבל בח"ש לא מגיה כן לעיל [וה"ג אי נמי דכתב לה כו' בנכסייך ובפירותיהן אבל א"ל דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך דאם מכרה ונתנה קיים] וכעין זה למד הב"י בדברי הטור אה"ע סי' צ"ב ע"ש וק"ל. והגהת ח"ש לעיל יש לעיין בו חדא דהיאך ס"ד האין לומר דכתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך סוף סוף אוכל פירות ולר"י קנין הפירות כקנין הגוף דמי ועוד בעיקר הך דינא כיון דאינו אוכל פירות בבבא שניה א"כ יכולה למכור בחייו מיהו בבבא ב' י"ל משום דיורשה לאחר מותה מש"ה בטל לאלתר אבל בבא ג' דאם מתה אינו יורשה ואעפ"כ לא תני אם מכרה ונתנה קיים ולמה לא יהיה קיים דא"ל משום פירי דפירי דממ"נ אי לא גרסינן פירי פירותיהן בהך בבא ואתיא כת"ק א"כ סילק עצמו מן הכל ואי גריס כ"ש דסילק עצמו מן הכל ואף דלא נקיט עד עולם לא חש או כיון דכתב בחייך ובמותך [א"צ לכתוב עד עולם] כמ"ש הרא"ש. ומה"ט נראה דלא הוצרך למיתני הא דמכרה קיים רק היכא דלא אסתלק מפירות ואפ"ה אי מכרה פקע זכות שלו וקיים אבל היכא דאינו אוכל פירות פשיטא דמכרה קיים דאי משום לאחר מיתה אף אם לא כתב לה כן דמכרה בטל בחייה מ"מ קיים לאחר מיתה ומחזירין הקרקע ללוקח מצד הדין בלא תקנת אושא (ד) ועיין במה שאכתוב בסמוך באי"ה בהא דפריך ואימא מפירי ודו"ק:

בתד"ה כדרב כהנא כו' דבלשון טוב אפילו באת לו כבר כו'. וא"ל דלמא דבאה לו כבר פשיטא דמהני לשון טוב בודאי יכול לתת אדם כל שיש לו לאחר ורבותא קמ"ל דאף בלא בא עדיין יכול להתנות אף שאינו ברשותו. חדא דמשמע להו נחלה וכו' דוקא מדלא קאמר אפילו נחלה הבאה וכו' וכן משמע מלשונם שכתבו דמדקאמר נחלה וכו' דוקא וכו' ועוד דודאי יכול ליתן במתנה מה שיש לו כבר אבל שיהני אם אמר שיתן [שלא יהא] יכול לחזור בו זה ודאי חידוש ואם כבר בא לידו ואמר לשון אתן לך אינו כלום ואפילו אם קנו מידו לא הוי אלא קנין דברים רק אם הוא עדיין בידה ולא בא לידו מעולם מהני לשון טוב כמו אי אפשי או יהא לך או נתונה לך וזה יותר חידוש בבא לו כמו נשואה מאילו לא בא כלל ודו"ק. גם י"ל לשון טוב אין ר"ל לשון מתנה רק לשון סילוק כמו אי אפשי ועיין. ולהך י"ל פשוט דמייתי דרבא לטעם למה מהני לשון גרוע וכפירש"י בפשטא דשמעתין רק לפירוש ר"י דידע מסברא דמהני בלא בא לידו לשון גרוע הוצרך לכתוב [הא דמייתי רבא] וכדי לסיים במלתא דרבא לחודיה לא סגי משא"כ לפירוש ראשון דודאי ממלתא דרבא אין ראיה שזה בעצמו קושיתם דרבא איירי בלשון טוב אבל דחוק ורחוק לומר דלוי"ל מייתי ראיה אדבר חוץ שלא הוזכר בגמ' להכריח דבלשון טוב אפילו בא לידו מהני וא"כ רב כהנא איירי בלשון גרוע דז"א וק"ל:

בא"ד למאי דאוקמא בכותב ועודה ארוסה וכו' דבר שלא בא לעולם וכו'. דפירות אף שהן דבר שלא באו לעולם מ"מ כיון דאמר נכסייך סילק את עצמו מגוף הקרקע לענין פירות אבל למאי דאוקמא בכותב ועודה ארוסה אף גוף הקרקע אינו בא לרשותו:

בא"ד וכשרוצה חוזרת בה וכו'. ר"ל כשרוצה חוזרת באמת לחייב לתת לה מזונות נגד מעשה ידיה שתעשה לו רק כ"ז שעומדת בדיבורה איני ניזונת וכו' אין לה מזונות ומזה אין ראיה שיכול להסתלק מדבר שלא בא לעולם דכיון שאינה רוצה במזונות אין לה ליטול בעל כורחה ואם רוצה לחזור אה"נ דחוזרת דלא מהני סילוקה שאמרה איני ניזונת ולא קמ"ל ר"ה אלא שיכולה להפקיע מעשה ידיה מבעלה וק"ל. ואף שי"ל דלקושטא שמהני סילוק מדבר שלא בא לעולם לא מצית לחזור רק בלא רב כהנא לא היה ראיה ממלתא דרבא לחוד מפני שיש לומר כן [שיכולה באמת לחזור] אבל מלשונם משמע דלפי האמת כן הוא. ומתוס' לעיל בפרק נערה דף מ"ז ע"ב בד"ה זימנין דלא מלו אין הכרח ע"ש וק"ל:

בסה"ד והשתא מייתי מרב כהנא וכו'. יש קצת לראות בזה [כוונתו למ"ש מהרש"א בזה]:

בתד"ה קנו וכו' וקשה לר"י וכו'. באשר"י מיישב זה בפשיטות וקשה לי על תוספות מגמרא ערוכה פ' חזקת הבתים דף מ"ג ע"א דמשמע דמהני קנין בלשון דין ודברים ע"ש (ש) ודו"ק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון