מהר"ם שיף/כתובות/מח/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' סתם חצר דידי' לנישואין א"ל דיוקא אדיוקא דחצר אחרת שאינו שלו ושלה [דמריש' משמע חצר דידה סתמא ללון הא חצר אחרת סתמא לנישואין ומסיפא משמע חצר דידי' דוקא סתמא לנישואין די"ל חצר דעלמא פשיטא דסתמא ללון דגרע מחצר דידה]. ואין להקשות כיון דסתם חצר שלו לנישואין למה אינה אוכלת בתרומה הא פירש"י בד"ה הא סתמא כו' זוהי כניסת חופתה (פ) דמ"מ לא מיקרי חופה שלימה וכדמסיים בברייתא עד שתכנס לחופה:
ברש"י בד"ה לרשות הבעל לנישואין כלומר כו' דגירסת רש"י היה נמי עד שתכנס לחופה [ר"ל דגריס עד שתכנס לחופה לרשות הבעל לנשואין] זה שכתב כלומר כו'. וכן מוכח ממ"ש בד"ה לעולם וכו' ואוקימנא דהאי לעולם וכו' ש"מ דגריס במשנה לחופה [הגם דבגמ' י"ל לגירסא דלא גריס לחופה דברייתא היא וכמ"ש מהרש"א אבל לשון רש"י ואוקימנא כו' משמע דאמתניתין קאי]:
ברש"י בד"ה מסירתה לכל ליורשה כו' ולכל דבר כו'. חוץ מאכילת תרומה כו' ומשום סימפון כו' לכאורה לכל דבר איש כאשתו לאו דוקא דלהפרת נדרים שלא בשותפות כדין בעל למה כיון דחיישינן לסימפון וק"ל:
בתד"ה רב אסי כו' ועוד דאיתותב כו'. נראה לפי' הקונטרס אין כאן קושיא דנראה דמשום קושיא זו לפירושו פי' לקמן שהקושיא הוא מבד"א לירושה דמשמע לירש דוקא ולהכי פי' תיובתא דכולהו ומפרש נמי בשמואל לירושתה לחודא והשתא בשאר דברים חוץ מתרומה לא תליא מידי במשנה אחרונה [במה דקאמר] עד שתכנס לחופה ואף רב דאמר מסירתה לכל חוץ מתרומה איתותב ואף שסיים בברייתא אבל לתרומה וכו' דיש לדייק בהיפך מדמוציא תרומה לחוד י"ל דלרבותא נקיט תרומה אף שמדאורייתא ארוסה אוכלת בתרומה רבנן גזרו בי' כדלקמן רק תוספות סמכו עצמן בקושייתם אפירושם דלקמן בסמוך בד"ה תיובתא:
בא"ד דודאי סברא הוא וכו'. דכיון דהגמ' קאמר איכא בינייהו למשנה הראשונה א"כ ראינו דסברא פשוטה לתלמודא ולמה ישתנה במשנה אחרונה סברא זו אבל רב אסי מתני' דוחקתו וכו' והשתא באמת האיכא בינייהו [מסר] אינו אמת לרב אסי מכח הכרח המשנה וליכא בינייהו אלא קיבל והלך או הכרח המשנה אפשר דאינו עושה רק שראינו במשנה אחרונה דלית לה סברא זו אבל בתחלה למה נאמר שיסברו נגד הסברא בלא מכריח [וא"כ האיכא בינייהו נשאר קיים במשנה הראשונה]:
בא"ד ועוד אומר ר"י וכו'. ועיין בפיסקא דזו משנה הראשונה לקמן [דקאמר עולא קמייתא שמא ימזגו בתרייתא משום סמפון. ואמאי סובר רב חוץ מתרומה מטעם שמא ימזגו] וי"ל דה"ק קמייתא שמא ימזגו גרידא ואח"כ ראה עוד סברא משום סמפון נמי אבל שמא ימזגו עכ"פ נשאר ג"כ דאין סברא שיקילו במשנה אחרונה במסר ויחמירו בהגיע זמן היפך דמשנה הראשונה והאיכא בינייהו מסר נשאר לפי האמת אף לפי משנה אחרונה:
בתד"ה ושמואל אמר וכו' אלא למעוטי תרומה וכו' ור"ל נמי כו' אלא תרומה כו'. ולפי"ז ס"ל כולהו כרב רק כל אחד נקיט לשונו בפני עצמו ועי' ודו"ק:
בתד"ה תיובתא וכו'. ולפי האי נמי שכתבו לעיל בד"ה ושמואל דאתי למעוטי אף כתובה דר"ל תיובתא נמי דשמואל ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |