מהר"ם שיף/כתובות/לה/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' א"ל רב חייא לרבא ולתנא דבי חזקיה כו'. א"ל תקשי ליה לרבא גופיה דיליף הקישא דמכה מכה דלמא בשבת דבבהמה גופיה איכא לפלוגי י"ל דא"כ הקישא ל"ל [כקושית התוס'] ודו"ק:
גמ' אי כר' יצחק קשיא ממזרת. דא"ל דרביה קרא כמו דלא מיתוקמא כרבנן מטעמא שכתבו התיס' לעיל דלמא חד לחייבי עשה וחד לחייבי לאוין אע"ג דבעלמא לקי ולא משלם ומנ"ל כריתות דלא תפסו בהו קידושין (כ):
בתד"ה דלמא בשבת כו' וא"ת א"כ היקישא למה לי. דתנא דבי חזקיה לא מסתבר ליה לאוקמי למכה בהמה לרפואה [כמו שהביאו תוס' לעיל סוף ע"א ד"ה וכתיב] ואפשר דיליף רפואה מקרא אחרינא:
בתד"ה אלא לאו בחול וא"ת כו' ולא אתרו בי' משום אדם. רק אתרו ביה משום בהמה דומיא דמכה אדם דאתרו אהכאת אדם וא"כ לא חילק בשניהם היכא דאתרו משום אדם פטור מתשלומין והיכא דלא אתרו משום אדם חייב בתשלומין:
בא"ד וי"ל דמ"מ כו' ותלמודא דלא משני כן ואפילו בשבת ולא חילק בין שוגג בהכאה כו'. י"ל דלפום סברת המקשה משני ליה דהמקשה חשב דהכל חדא הוא והתראה על הבהמה בשבת הוא התראת שבת ולהכי לא מקשה אף בחול ובהדי דמחייה הרג את האדם ולזה משיב ליה בשיטתיה דכיון דהתראת הבהמה הוא התראת שבת א"כ ממ"נ לא יתוקם בשבת אי דאתרו מכה בהמה אמאי ישלמנה ואי דלא אתרו מכה אדם אמאי יומת וק"ל:
בתד"ה מתניתין כמאן כו' דמה דפירש בקונט' כו'. לא סתרו פירוש הקונטרס דדלמא בהנהו תלת מילי גלי לן דמשלם ולא לקי אבל בעלמא חייבי מלקות שוגגין פטורין כר"ל וכמ"ש בח"ש. דפירוש הקונטרס אין לסתור כך שרש"י פי' לעיל בהדיא דעולא ס"ל בכל מקום כן דמשלם ולא לקי וק"ל:
בא"ד אבל בממון אחר כו'. כתב בח"ש סברא זו לקוחה מרבי דלעיל דבאותו ממון ונתת נפש כו' ממון אבל בממון אחר ס"ל כחזקיה דלא חלקת לפטור לענין מיתה וה"נ ס"ל הכא לענין מלקות ועיין:
גם עיין עם קושית [תימה מיושב בהכי] דרב פפא גופיה יכול לתרץ כעולא אבל אביי דיליף רשע רשע מחייבי מיתות א"כ כי היכי דבחייבי מיתות לעולם מת ולא משלם הכא נמי גבי מלקות ודו"ק:
בתד"ה אי כר' יצחק כו' או כרבנן כו' קשיא ממזרת ואחותו. אף די"ל רבויא דנערה הנערה קעביד ולא קשה רק חייבי כריתות [כמ"ש ר"י לעיל בד"ה אלמא. ועיין במהרש"א] וק"ל:
בתד"ה הממאנת כו' דהא איכא למ"ד לקמן כו'. וא"כ לא הוי ידעינן ממאנת דלא הוי ארוסה ולא נשואה והתם טעמא משום אשר לא אורסה:
לפירש"י ממאנת אין לה קנס אביאה שלאחר המיאון ולזה הקשו דלמא הביאה שלאחר המיאון היה כשהיא נערה ולפירוש התוס' ממאנת אין לה קנס קאי אביאה שקודם המיאון דלא תימא איגלאי מלתא כו' וא"כ בהכרח היא קטנה כיון שלאחר הביאה ממאנת ולזה פריך שפיר הא קטנה בעלמא כו'. וא"ל מנ"ל להקשות וכן למסקנא לפי האמת דדחיק ביה טובא טפי הו"ל לשנות הממאנת כפירש"י ודייק מינה הא נערה בעלמא כו' י"ל דלישנא דהא ממאנח הכי דייקא לה ודו"ק:
בתד"ה ולא פיתוי קשה כו' למאי דמוקי לה בסמוך בנערה כו'. אבל קטנה אין בה דעת למחול דאין מחילתה מחילה ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |