מהר"ם שיף/חולין/סד/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' ולבדוק בחלמון כו'. לישני דבעי תרוייהו וכדמסיק ר' זירא. ואפשר אף דטריפה בחסר סימן אחד מ"מ אם יש בו סימן אחד אמרינן מסתמא דיש בו סימן האחר כל כמה דלא חזינן ביה ריעותא ואפ"ל נמי דפריך למה נסמוך אעובד כוכבים בלי בדיקה לבדוק כו' ואם יהיה חלמון בחוץ נטריף. [בכאן כתוב בספרים ישנים ואולם כ"ז כו' שהצגנוהו בסוף דבריו המתחילין גמרא ה"ק כו' כי אין זה מקומו כאן ואם אמנם היה אפשר להכניסו בדבריו שבדיבור הסמוך עם כ"ז הצגנוהו שמה דשייכא שם טפי]:
גמ' בטרופות וכו' והא תניא כו'. לפיכך כו' יש לראות מה מועיל השתא דאומר של עוף פלוני טהור כיון דטרופות ואינו ניכר [ולא מירתת] גם ברייתא לפיכך אין לוקחין בלא ה"ט למה שרי בשלמא למסקנא אף דאיכא דעורבא דדמיא לדיונה מירתת למכור ביצה של עוף טמא ולומר של טהור הוא שמא לא יהיה החלבון מבחוץ אף דאחד מני אלף דמיא לטהורין רובן אינן דומין וא"כ מירתת דהא ודאי של טהור אינו דומה לשל טמא וליכא דיונה דדמיא לעורבא וא"כ מירתת ולא קאמר רק דאבדיקת סימנים לחודיה לא סמכינן כיון דלפעמים של טמא דומה לטהור אבל אאמירת העובד כוכבים אם אומר של עוף פלוני טהור סמכינן שפיר דלית ליה לאשתמוטי ועוד שגם העובד כוכבים אינו יודע דלפעמים טמא דומה לטהור גם לעיל כדפריך ולבדוק בסימנים דתניא כו' א"ל דלפרוך מיניה וביה דע"כ יש היכר בסימנים דאל"כ למה סמכינן אעובד כוכבים דז"א דשמא אין סימן ידוע להפריש בין טמאין לטהורין רק שמא אין ביצת עוף זה דומה לשל חבירו ולכך מירתת העובד כוכבים מלומר של עוף פלוני שמא יביא ישראל ביצת אותו העוף ויקיף וכפרש"י אבל לבדוק בסימנים לחוד ליכא למיקם עלה אם מטמא אם מטהור לזה מביא כדתניא כו' אבל כאן קשה:
גמ' ח' ספיקות כו'. דא"ל שמא הזכרים אסורים וכתרנגולא דאגמא דמהי תיתי [לחלק ביניהן כיון דקילוף קורקבניהן שוין] ועוד כבר פירשו התוס' לעיל בד"ה תרנגולתא ב' מינים הן ולעולם זכר ונקיבה שוין דכל היוצא מן הטהור כו':
גמ' ה"ק כו' או חלמון מבחוץ כו'. אפשר דבדוקא הוצרך למינקט ר"ז או חלמון כו' חדא לריעותא טמא וצריך דוקא תרתי לטיבותא לטהר דאי בחד טהור לא יירא העובד כוכבים ויקח ביצת העורב אם יראה שיהיה ראשו אחד כד ואחד חד ויאמר דיונה הוא וק"ל. ואולם נראה דלעולם אין עובד כוכבים יודע מה הן סימני טהרה גם הא דאיכא דעורבא כו' ואנן לא מצי למיסמך אסימנים כיון דמיתרמי לפעמים אבל סייעתא הוי הנך סימנים לעובד כוכבים לדבריו וכפרש"י. ואולם כ"ז אינו דפירוש מירתת לעיל לא משום הסימנים רק שיש להבחין ביניהם ע"י הפרש דאל"כ באומר של עוף טהור לחוד לסגי ולענין הסימנים הוא דקאמר דאיכא דעורבא דדמיא כו' וק"ל:
גמ' דאיכא דעורבא כו'. נראה דלאו דוקא וה"ה דאפשר שימצא לפעמים מינים אחרים דהא הכריח אח' ספקות דאינן מין עורב שיש בהן ג' סימני טהרה:
ולא משני בהיפך סימנים דאורייתא וכפשטא דברייתא וא' כד וא' חד ודאי טהורים ובהיפך יש ספק משום דאיכא דיונה דדמיא לדעורבא ולהכי צריך אמירת העובד כוכבים דאי אפשר לומר כן דלענין זה מה יתן או יוסיף אמירת העובד כוכבים הא לעולם מצי לאשתמוטי לפי"ז וק"ל. אך לפי מ"ש בסמוך (על העובד כוכבים) ואולם כו' אין לתרץ כן וצ"ל כיון דע"כ ר' זירא ידע דאיכא דעורבא דדמיא לדיונה בקבלה א"כ אי אפשר לומר בהיפך יש לו סימנים ודאי טהורין דהא איכא דעורבא כו' אך הו"ל להכריח סימנים לאו דאורייתא מזה ולא מח' ספיקות וק"ל. ואפ"ל עוד בזה דרש"י פירש סייעתא הוי הנך סימנים לעובד כוכבים כו' כיון דיש טהורין וטמאין כן אמאי הוי סייעתא אלא משום דרוב טהורין כן הוא ורק איכא דעורבא כו' מיתרמי באיזה מינין מועטין ולזה לא משני איפכא דא"כ ליכא סייעתא לדברי העובד כוכבים דהא אדרבא כל הטמאין חלמון מבחוץ כו' [אלא דמיעוטא דיונה דמיא להו] א"כ ליכא סייעתא וק"ל. מיהו לסברת המקשה מלפיכך (*ק) גם לשינויא הראשון בטרופות צ"ל נמי דסמכינן אעובד כוכבים אף דמצי לאשתמוטי וכמ"ש לעיל. גם האמת משני דאין נמצא בהיפך דיונה דמי לדעורבא:
בב"י סימן פ"ו הביא בשם הרשב"א וא"ת כיון דסימנים אלו אינם מובהקין דאיכא דעורבא כו' כי אמר של עוף פלוני טהור מאי הוי הא מצי לאשתמוטי ולומר דיונה הוא ואינו אלא דעורבא. ותירץ הרשב"א דאע"ג דדמיא להדדי מירתת דלמא יהיב ישראל דעתיה עליה ומקיפו לדיונה ומכיר שאי אפשר לב' מינים חלוקין שלא יהיה הפרש כל דהו ביניהם עכ"ל ולפי מ"ש אין צורך בזה (*ר):
בתוס' בד"ה סימנים לאו דאורייתא כו' אבל עיסה שנילושה בבצים כו'. כתב הר"ן ותמהני דאם בכי ה"ג שרי אפילו טרופות היכי שרי למכור להם [ביצת טריפה טרופה] ליחוש שמא יטיח בהן הפת וימכרנה לישראל ואפשר דכולי האי לא חיישינן והסמ"ק כתב דעכשיו שאין אנו נזהרין מפת של עובד כוכבים אסור למכור להם אפילו טרופות אא"כ יבשלם העובד כוכבים לפניו ומ"מ אסור לקנות מהם טרופות:
בא"ד ומיהו ר"ת היה אוסר כו'. באין מעמידין גבי הא דהרסנא דמייתי בסמוך כתבו מכאן היה מתיר ר"ת כו':
בא"ד מ"ד הרסנא עיקר כו'. ונאכל כמות שהוא חי קמ"ל דקימחא עיקר ואינו נאכל כמו שהוא חי ואסור אלמא דלענין בישול עובד כוכבים אזלינן בתר העיקר ואם כן ממילא הכא דקימחא עיקר הוי בכלל פת עיין רפ"ב דביצה:
בסה"ד עיסה של פשטידא כו'. בעיסה של עובד כוכבים ושמנונית של ישראל [דליכא חשש איסור. או] הכל של עובד כוכבים ושמנונית של דגים כו' וכמ"ש האשר"י (*ש) או שמא אין מחלקין בהיתר פת בין דעובד כוכבים או של ישראל ואפאו עובד כוכבים וכהרמב"ם [ומצי איירי בפשטיד"א של ישראל]:
בתוס' בד"ה שאם ריקמה ואכלה כו' הא קי"ל כל היוצא מן הטמא טמא כו'. וממילא לקי עליה משום שרץ השורץ על הארץ כחתיכה מן השרץ:
בא"ד הוי אוקמינן אאפרוחים כו' ושריותא דביצים עכ"פ משתמע מפשטא דקרא רובצת על האפרוחים או על הביצים וה"א דביצים לעולם שרי ודיוקא דלא לכלביך אאפרוחים טמאים קאי ולפי"ז יהיה ביצת טמאים מותרת ואפרוח ממנה אסור וכן ממש ביצת שרץ ואפרוח השרץ היפך ממש מביצה ואפרוח של טריפה וה"ט דאפרוח היוצא מביצת טריפה מין היתר הוא האפרוח בעצמו ואי משום דיוצא מביצה אסורה כל כמה דלא מיסרח לא גביל ובעידנא דגביל עפרא בעלמא הוא אבל אפרוח היוצא מביצת טמא אפרוח עצמו מין טמא הוא וכן מביצת השרץ שרץ בעצמותו הוא ואסרתה תורה. וא"ל לפי' התוס' מאי פריך למאי הלכתא [דהא א"א לומר בע"א. דאי] לימא טמאה הא נ"מ דביצת השרץ היא ומותרת וכ"ת לימא טהורה הא נ"מ האפרוח היוצא מינה אסורה ואפשר דמשמע הלשון בידוע שהיא ביצת השרץ לאיסור מדלא קאמר ומותרת ודו"ק:
בא"ד אדרבא מסתברא דילפינן מטומאה כו'. זמן איסור אכילתו כזמן טומאתו שאינו מטמא הנוגע בו עד שתתרקם כמ"ש בתחלה שאם ריקמה וניקבה מטמא כו' והיא גופא מנ"ל מדכתיב השרץ כו' ור"ל כיון דשריותא דביצה בעצמה חידוש הוא א"כ בלא לימוד מאחר הוי ביצת השרץ מותרת מאי אמרת דנילף לאיסור מביצה טמאה כמו שילפינן ביצת טריפה לזה מכריע דאם באנו ללמוד מאחר טפי נלמוד מטומאה דידיה ולכך לא כתבו בקצרה [דעיקר היתר דביצת שרץ ילפינן מטומאה ולא משום דחידוש] וק"ל:
בא"ד דמשוי להו כו'. איסור אכילתו וטומאתו בכעדשה:
בא"ד ועוד היינו יכולין כו'. ולא לימוד דתקח לך כו' וליישב הא לא הוי חידוש כיון דאיכא תרתי ביצים וחלב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |