רמב"ן/חולין/סד/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רמב"ן חולין סד א

אלא א"ר זירא סימ' לאו דאוריי'. איכא דק"ל, דבשלהי פ' אין מעמידין (ע"ז מ,א) אקשי' גבי דגים ל"ל מומחה לבדוק בסי' מי לא תני' כסימני בצים כך סימני עוברי דגים וכו' ופריק רבינא כשנימוחו ואמאי הא סי' לאו דאוריית'.
ואומר ר"ת ז"ל דודאי בעוברי דגים סי' דאוריית' שהרי אף בבצים עצמן אין לחוש אלא משום דאיכא דעורב דדמי לדיונה משא"כ בדגים דקים להו לרבנן דליכא טמא דדמי לטהור וברייתא הכי קתני כסי' האמורים בבצים שאם טמא טמא ואם טהור תולין כך סי' עוברי דגים שאם טמא טמא ואם טהור טהור ולפיכך היה אומר שדגים הבאים בלא קשקשת ואין ידוע אם אין להם או שהשירו בשעה שעלו מן הים בודקין בעובריהן אם נמצאו בסי' הללו טהורים.
ורבינו הגדול ז"ל כתב בשלהי פ' אין מעמידין כסי' בצים כך סי' קרבי דגים וכן כתב כאן וכתב שאינן נקחי' אלא מן המומחה ולא כת' מ"ש בגמ' ל"ל מומחה ליבדוק בסי' ולאו מאי דאוקימנא בשנימוחו משמע דסמך אהך סוגיא דאוקימנא דלאו דאורייתא וס"ל כמ"ד התם דג טמא משריץ דג טהור מטיל בצים הלכך עוברי דגים נקחי' מכל אדם ואין צריכין סי' שדג טמא אינו מטיל בצים וקרבי דגים אינם נקחים אלא מן המומחה דסי' לאו דאורייתא דהך סוגיא עיקר אע"ג דרבינא בתראה דמסתבר טעמיה דר' זירא דאי לא ח' ספקות ליבדוק בבצים ועוד דהא איתמרא בדוכתה גבי הלכתא דהאי דינא וכיון דבבצים לאו דאורייתא גבי דגים נמי לאו דאורייתא דהא ברייתא הכי תניא כל שכודרת ומגולגלת ספק ב' ראשיה כדין וחדין ודאי טמאה א' כד וא' א) ספק וקתני כסי' בצים כך סי' קרבי דגים.
ובירוש' שם במס'ע"ג (ב,ט) מצאתי ר' נתן בר בא אמר קומי שמואל ידענא לאפרושי בין עוברי דגים טמאים לעוברי דגים טהורים עוברי דגי' טמאים עגולים ועוברי דגים טהורים ארוכים הם חמי ליה חד סלופתא א"ל כזה מהו א"ל טמא א"ל לא ביש לי דאמרת על טהור טמא אלא סופך לומר על טמא טהור משמע מהא דסי' קרבי דגים ועוברין למ"ד יש להם עוברין לאו דאורייתא דר' נתן בר בא ברייתא דגמרא דידן קאמר ולא קבל שמואל מניה דס"ל כר' זירא אלמא אף סי' קרבי דגים ועוברין לאו דאורייתא כדעת רבינו ז"ל.

לפיכך אין לוקחים מהם בצים טרופות בקערה. פי' אע"ג שאמר של עוף פלוני וטהור הוא שחוששין שמא בצים טרופות של ישראל ומכרן לזה. וא"ת בלא זה ליחוש שמא טרפות שלו הם י"ל אין חוששין משום נבלות וטרפות שלהן ורוב בצים של כשרות הן אבל מפני שאין דרך מוכרי בצים למוכרן טרופות וזה שמכרן כך חוששין שמא ישראל מכרן לו והוא טרפן שיהיו ניכרות לפיכך אין למדין מכאן לאסור פת של א"י שהחליקו פניה בחלמון בצים וכיוצא בהן.
ולי נראה שבטרופות ליכא למסמך עליה כי אמר של עוף פלוני וטהור הוא דהא לא ידע הלכך איכא למיחש לטרפה וטמאה דאינון רובא כדפי' ולפי' לאו דוקא אלא כלומר אין מוכרין להם אלא טרופות בקערה דמותר לפי שאין לוקחים מהם טרופות.

הא דאמרי רבנן ח' ספיקות הם ליבדוק בסי' בביצים. ק"ל דלמא יש בטהורין דומין לטמאי' ואלו דומים לטמאים אבל אין בטמאים דומין לטהורי' לאו מילתא היא חדא דהא בריית' קתני ב' ראשיה' וכו' טמאה אלמא אין בשל טהורים דומין לטמאים ועוד דקים להו לרבנן דליכא אלא דעורבתי דדמיא לדיונה.
ומ"מ תמיהא לי וכי משום דעורבתי בלחוד נאסור הבצים והא מיעוטא דמיעוטא היא ונבלות וטרפות נמי בבצים דשחלא קמא לא שכיחי כלל אלא כך אמרו כיון שמצינו של עורב לא נסמוך על הסי' שמא יש נמי מינים אחרים שאין ידועים דומין לטהורי' וחששא בעלמא הוא והיינו ליש' דקאמרי' לאו דאוריי' כלומר כיון שאין הלמ"מ ונמצא בהן טמא אע"פ שרוב המינים הידועים באין בסי' הללו אין סומכין עליהן שאי אפשר לעמוד על כל הטמאים למיניהם.

ואם ריקמה ואכלה לוקה עליה משום שרץ הארץ. איכא למידק בלא ריקמה נמי שכל היוצא מן הטמא טמא וא"ל נהי דאסירה מלקא לא לקי עלה דלאו שרץ השורץ הוא אבל בביצת עוף טמא אפשר דלקי מלאו דבת היענה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.