מהר"ם שיף/חולין/נ/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' והוא שנשתייר כו'. פירוש באורך החלחולת יהא נשאר מקום הדבק כדי תפיסה והשאר ניטל כולו ואם ניקב באותו אורך של שיעור תפיסה י"א ברובו פירוש ברוב עוביו או היקפו כמו פסוקת הגרגרת ברובו וי"א במשהו כמ"ש באשר"י וטור:
גמ' מפרעתא כו'. פירוש אדלעיל קאי כשאר המ"ד דמפרעתא הוא כרס הפנימי וכ"ה בטור בהדיא וכן נ"ל מתוך הסוגיא בסמוך וק"ל:
גמ' ודר' אבינא כו' מאי כו' פליגי כו'. דלמא הוא מחשיב לושט וא"כ דינו נמי במשהו ולאידך שינוי דלעיל (דף מ"ד ע"א) אימא טפח בכרס הסמוך לושט כו' ניחא יותר:
שם בגמרא הני ודאי פליגי. אינך נמי פליגי רק דבריהם בכלל שיעורו:
גמ' לא קטנה קטנה ממש כו' נראה כמו או לא קטנה כו'. דאל"כ בינוני מאי שיעורו:
גמ' רובא ולא הוי טפח פשיטא. טפח ולא הוי רובא נמי א"צ לאשמועינן דממתני' ממילא נשמע דא"ל בגדולה שבגדולה טפח ובקטנה ממנה טפח ולא הוי רובא כשירה כלפי לייא שיטריף גדולה בטפח וקטנה יוכשר ואפ"ל דה"נ פריך דטפח ולא הוי רובא א"צ לאשמועינן רק רובא ולא הוי טפח בא לאשמועינן שבזה יש מקום לטעות ולומר דהיינו בינונית דגדולה לא מיטרפא ברובא הא [נמי] פשיטא מכח סברא דרובא ככולה:
גמ' נמצא עליה קורט דם כו'. אמשני צדדין קאי דמצד אחד [ונמצא עליו ק"ד היינו מבחוץ] אף דבידוע שלפני שחיטה מ"מ אמאי טריפה הול"ל בידוע כו' וניקב מעבר לעבר. וזה החילוק במצד אחד צריך שימצא עליה קורט דם מבחוץ כנגד פי המחט אבל אם לא נמצא עליה מבחוץ קורט דם אע"פ שבסביבות המחט מבפנים ישנו דם כשר משא"כ בניקב משני צדדין אם ישנו עליה על המחט קורט דם אפילו מבפנים טריפה והב"י מאריך בזה בע"א ובהגהת האשר"י כתירוץ האחרון של הב"י (*ח) ומ"ש הוא פשטא דשמעתין:
ברש"י בד"ה בטדא אצבע. ולעיל (דף מ"ד ע"א) עיין ברש"י ותוס' [דרש"י מפרש שם ד' אצבעות והתוס' מפרשי שם דכדי תפיסת יד דהתם היינו ב' אצבעות וכדי תפיסה דהכא היינו ד' אצבעות] ודוחק לומר שיהיה לרש"י המשמעות היפך מתוספות [דלשון כדי תפיסה יהא משמע פחות מכדי תפיסת יד] גם רש"י פי' כאן תפיסה אחיזת יד כאילו כתיבא כדי תפיסת יד כדלעיל:
בתוס' בד"ה רובא ולא הוי טפח כו' ור"ח גריס כו'. לפירוש ר"ח למה משני ומשהו טפי הול"ל הרבה יותר מטפח גם למה דרוצה המקשן לפרש שאין בכל הכרס טפח למה קאמר ולא קטנה קטנה ממש וצ"ל אף שאין קטנה ממש מ"מ יכול להיות שאין בכל הכרס טפח:
בתוס' בד"ה מחט שנמצאת כו' לאו דוקא לחוץ כו'. הומ"ל מתני' בנקובה ע"י חולי לא ע"י מחט ודו"ק:
בא"ד צריך לפרש אותו צד אחד מבפנים כלפי הריעי. אין זה מקושר לפי' רש"י ודוחק לפרש כוונתו דלרש"י כשנמצא המחט תחובה בעור השני שכלפי פנים אפילו אינו מפולש טריפה כמו בהמסס מצד א' שמא הבריא ומצד א' כשרה היינו [העור] האחד שכלפי פנים דבצד החוץ ממנו [ר"ל בעור החיצון] אי אתי מבפנים הרי ניקב עור הפנימי וחצי החיצון וחיישינן שמא הבריא ואי מבחוץ והפנימי לא ניקב מעולם נמי טריפה כמחט שנמצא בחלל כו' ומכח ממ"נ טריפה משא"כ במחט דאשתכח בחיתוכא דכבדא לפרש"י שם [אפילו] משני צדדין דאמרינן מבפנים בא ונקיבת הכבד כשר:
בא"ד ואגב דנקיט כו'. דלפירושו בהמסס נמי הדין כן ממש ונקיט בית הכוסות משום דעיקר בא לאשמועינן שלא תימא בבית הכוסות אפילו מצד אחד טריפה [ומדשביק המסס ונקיט בה"כ משום דה"א דבה"כ גרע מהמסס] א"כ א"צ לאשמועינן טריפות משני צדדין דהא ה"א אפילו מצד אחד טריפה והכשרות מצד אחד צריך לאשמועינן הניחא לפי' רש"י י"ל תרוייהו בא לאשמועינן גם מב' צדדין טריפה דאין לברייתא לסמוך אמתני' ולא הו"מ לאשמועינן הך דינא בהמסס שיש לו דין אחר אבל לתוספות דהך דינא בעצמו ישנו ג"כ בהמסס ולא חש לאשמועינן הך דין דנטרף ההמסס בהכי משום דסמיך אמתני' [ורק בא לאשמועינן דאף בבה"כ מצד אחד כשר א"כ שני צדדין טריפה למה לי וע"ז תי' אגב או דאיכא נמי סברא להיפך דבה"כ קיל מהמסס] וק"ל:
לפירוש ר"ת הא דבשבת נ"מ למחט כו'. הול"ל לניקב בית הכוסות שלא תימא מצד אחד טריפה בניקבה אפילו מחמת חולי הניחא לפי' רש"י [דדוקא ע"י מחט חיישינן שמא הבריא] רק נקיט מחט דמפורש בת"ר דהכא ואין מקום מסויים זולתה שיש לומר בה דיש לטעות:
בא"ד ועוד אומר ר"ת כו' לפי ששוכב ע"ג המסס ומדובק כו'. זהו בעצמו הדבק שפי' רש"י לעיל שדבוק ההמסס לבה"כ זו לזו ואם ניקבו שם זה לתוך זה הוא כשר וכתבו דסד"א כיון שבה"כ שוכב ע"ג המסס שהמסס לצד הכרס והחזה ובה"כ על גבו לצד השדרה והמאכל נכנס מושט לכרס ומכרס לבה"כ ומבית הכוסות להמסס וכפרש"י במתני' וה"א דאפילו ניקב הבה"כ לצד חוץ כשירה שהמסס מעמיד אותו כחלחולת דלעיל ויש מפרשים לענין דבקות אחר שלא נזכר ולא נראה ומאי חזית שיגין ההמסס על בית הכוסות ולא בית הכוסות על המסס אם ניקב שם לכן הוא שיבוש [משא"כ לפי פירושו ה"א דההמסס דהוא למטה מעמיד את בית הכוסות שעל גבו]:
בא"ד אבל במה שקורין עכשיו הובלילא כו' אפילו מצד אחד טריפה. ובמתניתין המסס וכו' לחוץ פירוש לצד חוץ וכפרש"י:
בסה"ד אבל מה שקורין עכשיו הובלילא אפילו משני צדדין כשירה כו'. ובמתני' המסס ובה"כ שניקבו לחוץ טריפה ודו"ק [עיין במהרש"א]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |