מהר"ם שיף/חולין/מב/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במשנה נקיבת הוושט ופסוקת כו'. הול"ל ניקב הוושט. נפסק הגרגרת. כמו ניקב קרום כו'. נפסק החוט. ואולי שינה בלשון הני תרתי דנשתנו בדין משום דנבילה הן (*ה) ועיין לעיל (דף ל"ב ע"ב):
הריאה שניקבה. ולא קאמר קרום הריאה כמו ניקב קרום של מוח משום דטריפת נקיבת הקרום דריאה הוא שהרוח יוצא ממנו שבשר הריאה ספוגה היא ושואבת הרוח וכשניקבו הקרומים יוצא הרוח דרך הנקב והיינו ניקב הריאה ממש:
המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ. הרע"ב במשניות מ"ש בזה יש לישב בדוחק:
אין סדר לי"ח טריפות שבמשנה:
גמ' ואידך שני [היינו למ"ד טריפה חיה]. לא קאמר דלית ליה דרשא דמלמד שתפס כו' כמו למ"ד טריפה אינה חיה דלית ליה אידך דרשא דתנא דבי ר"י. דז"א דודאי אית ליה ומשמע ליה החיה אשר לא תאכל חיה ממש לא מלשון חי דר' ישמעאל לא חידש רק דאיירי קרא דלהבדיל בין כו' בטריפות וכפרש"י בחומש א"צ לומר בין חמור לערוד כו' ודקאמר בסמוך ע"ב תנא דבי ר"י טריפה חיה ס"ל היינו למ"ד טריפה חיה מפרש תנא דבי ר"י כן:
ברש"י בד"ה לבית חללו ואם לא כו' קתני סיפא דכשירה. אפ"ל שלא תימא לבית חללו קתני דאפ"ה טריפה ולא נבילה דואלו טריפות ולא נבילות קאמר כמ"ש התוס' בד"ה ואלו טריפות ולזה פי' דאם לא הגיע לחלל כשירה ולהכי איצטריך ואלו כשירות:
ברש"י בד"ה נפלה מן הגג כו'. ובגמרא אמר שאם שהתה כו'. אפ"ל שלא תימא נפלה כו' נשתבר כו' חדא הוא ואורחא דמלתא נקיט כמו נשברה השדרה ונפסק כו' ומספר י"ח נשלים שנחלק נשבר השדרה ונפסק לתרתי (*ו) לזה פירש דבגמרא אמר כו' ואלו הטריפות משום שבירות הצלעות מה לי ששהתה או לא אלא משום שמא נתרסקו אבריה:
ברש"י בד"ה כל שאין כמוה חיה שאין בהמה לקוי' דוגמתה כו'. דבשחוטה קיימינן דאי אפשר להכיר בטריפות הללו בעודה בחיים לכן לא קאמר כל שאינה יכולה לחיות:
ברש"י בד"ה זאת החיה קרי ביה זאת חיה. דהחיה משמע זאת אשר חיה תאכלו ואחרת אשר חיה לא תאכלו וכדמסיק בואידך. ונראה דלמסקנא דזאת לדתנא דבי ר"י א"צ לקרי ביה חיה דהחיה בלא זאת משמע נמי חיה אכול שאינה חיה כו' דאי לא"ה מאי פריך ואידך שני לימא אידך לא ס"ל קרי ביה כו' רק בה"א ליישב זאת למ"ד טריפה אינה חיה הוצרך לומר קרי ביה. וצריך ליישב קצת מנ"ל קרי ביה ואז מתורץ מנ"ל טריפה אינה חיה קמה מקום להקשות למ"ד טריפה חיה מנ"ל (דלמא) [דלמה. כצ"ל כפי המפורש למטה] לא ס"ל קרי ביה ודו"ק (*ז):
בתוס' בד"ה אלו טריפות כו' והודה לו ר"ע דנבילה. ונקובת הושט ופסוקת כו' משום משנה הראשונה לא זזה ממקומה דכיון דנשנית קודם ההודאה לא זזה אף לאחר שהודה:
בא"ד או קאי כו'. משום דבפלוגתא דרבי ישבב מפורש בהדיא נבילה מפרשי בתחלה דמסתבר דעלה קאי ואלו טריפות או קאי אכל הני שחיטתן פסולה כו' והוי נבילה כו' וק"ל:
בתוס' בד"ה ניקב הלב כו' והא דתנן כו'. בל"ז יש לומר דתני דבר והיפוכו וכן אורחא דתנא בכמה משניות אך עתה ניתני נמי גבי אינך ניקב הושט שלא לחללו ואי משום דפשיטא דכשר דלא חשיב נקב גם בלב הוא פשיטא ולא אצטריך לבתר דתני ניקב הלב לבית חללו הכל בל"ז [יותר צודק אבל בל"ז] י"ל אה"נ אינך מיטרפי אפילו שלא לחללו וא"כ לא מצי למיתני דבר והיפוכו וק"ל. ואפ"ל המשך הדיבור משום דבמשנתינו לא פירש דין ניטל לזה קתני ואלו כשירות כו' לאורויי אבל ניטל טריפה לזה כתבו בתחלה דניטל הוא מלתא דפשיטא דבכל כו' והא דתנן כו' ויתכן לצרף יחד דאז מקושר שפיר:
בסה"ד ניטל הכבד ונשתייר הימנו כזית כצ"ל:
בתוס' בד"ה דרוסת הנץ גרסינן כו'. ומהאי טעמא לא תני במתני' דמיא לדיותא כו'. ממתני' אין ראיה דתני תני ודלא תני אתיא בזה הכלל וניקב הטחול בסומכי' שייר נמי ואתיא בזה הכלל ומתנא דבי ר"י יש הוכחה שפיר דחשיב לכל הנקובים לאחד ודרוסה לטריפות באנפי נפשיה ואי משום דלא הוי נקובה ממש רק סופו לינקב חשבינן באנפי נפשיה א"כ נחשבי נמי דמיא לדיותא וכו'. ולא מסתבר להו לומר כיון דתני פעם אחת טריפות דמשום סופו לנקוב דהיינו דרוסה תו לא חשיב לדמיא לדיותא דהוי נמי מהאי טעמא ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |