מהר"ם שיף/בבא בתרא/קח/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהר"ם שיף רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא איידי דאתיא ליה מדרשה כו' ומאי דרשה כו'. לכאורה מפשטא דקרא דאחי האב ש"מ האב דמכח מאן קאתי [ואין צריך ע"ז דרשה דלשארו] ולימוד דשארו זה האב אצטריך להקדימו לאח וזה לא נשמע ממתני' דאב קודם לאח ואי משום דאקדמיה לאחין ה"נ אקדמיה לבנים את האב אף דבנים קודמין. וצ"ל מ"מ כיון דאב גופיה בפירוש נכתב בתורה (ואתיא) [אתיא] מדרשה [ר"ל הא דנכתב בתורה בפירוש הוא אתיא מדרשה דדרשינן שארו זה האב] משא"כ מאחי האב לא נשמע רק ע"י כ"ש וקושטא הוא שהתורה כתבה בפירוש לאב [מדרשה דשארו] לזה פתח ביה כי התנא אינו חושב בבבא זו רק מה שנכתב בפירוש לא מה שנשמע מכלל דיוק [וכפירוש לא אתיא רק מדרשה וחביבא ליה]:
גמ' ומה ראית כו'. פשטא משמע ומה ראית לרבות הבן מהקרוב שיהיה קודם לאב ולהוציא האח משארו מלמד שהאב קודם לאח אדרבה מרבה אני את האח מהקרוב שכן קם כו' ואוציא הבן משארו ויהיה הסדר אח. אב. בן. דאף דודאי בן ואח בכל אחד יש צד להקדים לאב שאין קם תחת בנו למאומה מ"מ בע"כ שארו מורה לן לאקדומי לחד מנהון דלאקדומי לאחי האב לא צריך כדמסיק מכח מאן קאתי אחי האב מכח כו' רק מנ"ל לאקדומי לאח דלמא לבן. וכן משמע מהתוס' ומה ראית דמוקמית הקרוב לבן ושארו להקדים לאח אימא איפכא (כאן חסר חצי שורה מהכתבים שאכלה בהם מלחת אבל לפי דעתינו קל בעיני המעיין לבא בזה על כוונת המחבר ואנחנו לא נדע אם נעשה בתיקון מה שנראה לנו את השוה לכל נפש לכן הנחנוהו כמות שהוא. כן היה במוסגר) (ט) אלא מנ"ל שהבן קודם (חסר איזה תיבות) שכן קם וכו'. והאב בודאי לפי"ז לאחרונה יסע שאין לו שום יתרון רק לא נחית להקשות אכתי בזה עד לבסוף ולזה כתב (הרשב"ם) ומשום דמלתא דפשיטא הוא לא חשש התלמוד להקשות מה ראית לרבות הבן כו' א"כ כשמקשה דלמא האח קודם לבן בעל כרחו האב בתרייהו ולזה מפרש ומה ראית כו' כאלו אמר ומה ראית להקדים בן לאח שהרי אתה אומר בן קודם לאב ואב קודם לאחין כמו שהאריך לפרש וסיים אדרבה מרבה אני את האח כדלקמן כו' ולקמיה מפרש בהדיא בד"ה אדרבה ומהפכינן קרא כה"ג אח בן. בת אב. ויש לראות מאי דוחקיה. ועוד דלפי"ז דפשיטא ליה להמקשה דבן קודם לאב בע"כ בן קודם לאח דאי אח קודם. אב להיכן תשליכו. אי קודם לאח או מיד אחר אח א"כ יהיה האב קודם לבן ואי בתר בן א"כ לא יהיה שארו מוקדם רק לאחי האב ולא צריך קרא ודו"ק. [עיין במהרש"א שמישבו]:
ברשב"ם בד"ה דתניא ונתתם את נחלתו כו' ובד"ה מלמד שהאב של מת קודם לאחיו של מת כו' וכן תסדר כו'. משום דלגבי שארו לא כתיב אם אין לו שהוא האחרון במקרא לזה הוסיף כלומר כו': אותם כו' ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב ואח"כ ונתתם וגו' לאחיו כלומר אם אין לו שאר
בתוס' בד"ה יכול יהא קודם לבן פריב"ם יהא קודם לבן ולא לאח כו'. יש לראות מהי תיתי נהפוך המקראות ונאמר לפי"ז אח אב בן דלא כסדר המקרא דאף דשארו צריכא למיקדמי' דשארו למה לי מ"מ למה נהפך דאח ללא צורך בשלמא לפרש"י או לפי' התוס' ניחא דבתחלה למה דלא ידע הקרוב כו' פריך כיון דשארו ע"כ צריכי למיקדמיה נקדמיה לגמרי ויהא קודם אף לבן ת"ל הקרוב כו' ותו פריך כיון דהקרוב לגלויי על סדר נחלות קאתי לסדר לפי קורבתן מה ראית כו' אבל לריב"ם קודם דגלי לימוד דהקרוב למה נהפך אח קודם לבן:
בתוס' בד"ה יכול כו' וא"ת כו' עד יעקב כו' ובראש וסוף הדבור כתבו ראובן דלקמן אמרינן גמירי דלא כלה שבטא א"כ אי אפשר לומר לפי האמת רק עד ראובן ממשמשת למעלה א"כ אף שהשבט קיים ממשמשת ליעקב וחוזרת לכל ישראל. פשוט: דאי אפשר שבא ליעקב אם לא שכלה שבטא משא"כ בה"א זו דאף שיש בן ובת ואח אפ"ה
הא דקאמר גמירי דלא כלה כו'. והא מקרא מוכח דאל"כ נמצא הסבת נחלה שלא ע"י בת [בכלה שבטא דממשמש עד יעקב וחוזר לכל ישראל] דמ"מ שמא משום דלא שכיחא משא"כ בה"א זו שכיחא ושכיחא דכל נחלות לעולם א"א שלא יהיה מוסבת:
בא"ד כיון דדריש מקרא לקמן שאין לך וכו'. מכח הך קושית התוס' גופיה הו"מ למימר דלא נאמר משמוש היכא שיש בן ובת ואח וכן משמעות הרשב"ם דהיכא דיעקב קיים יורש וקרא איירי כשמת לא ימשמש:
בא"ד וא"ת אחי אביו כו'. לעיל [בד"ה ואחין מן האב] דקדקו אמשנה [אמאי לא קתני אחי האב ותירצו דידעינן ע"י משמוש וחזרו והקשו אחין מן האב לא ליתני הא שמעינן לה ע"י משמוש] וכאן אקרא גופיה:
בא"ד ה"א דכסדרן כתיבי כו'. ושארו לגופיה שיורש האב אחר האחין וע"ז הקשה הרשב"א ממנ"פ אם ר"ל בה"א דשארו לגופיה שיהא יורש אטו בר קשא כו' ואם ר"ל בה"א דשארו לגופיה שיהיה דוקא אחר האח ולא קודם דאלו לא נכתב כלל ה"א מסברא קודם אח א"כ לפי האמת שלנו דקושטא הוא דלכך כתיבא אחי האב להורות דאב קודם לא לכתוב רחמנא לא אב ולא אחי האב [ויהיה נשאר כסברא מבחוץ דאב קודם לאחין]. ובאמת אין לאומרו כלל שיכתוב רחמנא אחי האב לאקדומי האב לאח משום דאי לא כתבי' ה"א האב אחר אחיו ככתוב ואלו לא כתיב אב ג"כ ה"א אב קודם לאחין ומה"א זה מתיירא התורה ולכך כתבה אב להורות שהוא בתר אחיו ולכך אצטריך אחי האב להורות שהוא קודם אחין. דכלפי לייא דא"כ לא מורה התורה יותר באב ואחי האב יותר מהה"א אלו לא נכתבו שניהם דאלו לא נכתבו שניהם נמי הייתי אומר כן. ודברים פשוטים ודברי מותר הם והארכתי בהסברתו שלא תגמגם:
שם תירוץ ריב"ם דכתבינן לאשמעינן דקרא שלא כסדרן כתיבי כו'. הסגנון של התירוץ הזה רחוק שיכתוב התורה ייתור משום הכי טפי הו"ל למיכתב כסדרן. גם מפי' רשב"ם משמע דמהקרוב שמעינן שנסדר אותן כפי קורבתן:
בא"ד ואומר ר"י דמאין לו כו'. אף דכתב אחין ה"א אחין מצד אח יורש לא משום משמוש (ומה שהקשו אח"כ ואחין דכתב רחמנא למה לי כו' עד ראובן כו' היינו ודאי דאף אם לא השמיענו דאח יורש מצד אח מ"מ נדע מכח משמוש למעלה לבתר דכתב אחי האב זה היה במוסגר) ולעיל [ע"א בד"ה ואחין מן האב] שכתבו דמבני אחיות ידעינן משמוש דאחי האב אף שנאמר דאחיות יורשת מצד שהיא אחותה מ"מ ידעינן משמוש מבני אחיות שיורשין אמן בקבר וזה נקרא משמוש למעלה הואיל שהוא ע"י אמן. מיהו לפי"ז נדע משמוש למעלה מאם אין לו אחין דדרשינן עיין דהיינו בני אחין וצ"ל דזה נקרא משמוש למטה כיון שאח יורש מכח אחיו ומוריש לבניו ובני בניו וא"כ אחי האב לא ידעינן מבני אחין. ונראה שהתוס' לעיל ליש לומר כתבו כן שיש לומר שלכך לא שנה מתני' אחי האב שסומך על בני אחיות דלא ס"ל חילוק בין משמוש למשמוש. ומ"מ התורה אפשר דכתבה ולא סומכת עצמה על אין לו אחין עיין שלא יטעה לחלק בין משמוש למעלה למשמוש למטה:
שם דמאין לו לא הוי שמעינן נחלה ממשמשת למעלה כו'. וא"ל ואלא מאן לירות כיון דבן ואח אין לו אלא דה"א אבי האב [ולא אחי האב.] וכן עד ראובן (י) א"כ מצינו העברת נחלה משבט לשבט דממשמש עד יעקב ומוריש לכל ישראל ומ"ש הסבת נחלה ע"י בת כשיורשת כשאין בן ה"נ ע"י בן כשאין לו [לבן] בן ואח. וא"ל ע"י בת יש ודאי הסבת נחלה דבנה ובעלה יורשה משא"כ בבן [כשיש לו בן או אח] דבבת נמי יכול להיות שאביה ואחיה ודודיה נוחלין. (גם כאן חסר כמו כן שורה שלימה) (כ): תירץ הרשב"א אוא"ת ראשון [א"כ לא ירשו בן ובת וכו' דנחלה ממשמשת כו'] דבה"א נמי היתה ודאי לעולם הסבת נחלה בשכולן קיימין ובזה אתי שפיר קצת דפריך (כאן נמחקים איזה נחלה שלא ע"י [ירושת ו]נישואי הבת. וזה קאי למ"ד שלא כסדרן דמוקי והעברתם לכדרבי. תיבות ונ"ל שכוון לקושית הגמרא דף ק"ט ע"ב ואימא שארו זה) האם הא א"כ נמצא הסבת אלא משום דבאם לא פסיקא הסבת נחלה שאם כל היורשין קיימין בנה הוא היורש הראשון ולא מוסבת הנחלה משא"כ בבת אף שבאם אם יש לה בן מאיש אחר נמי יורשה. ואולי באמת ר"י לא ס"ל תירוץ רשב"א [על קושית וא"ת ראשון] דמקרא לא שמעינן אין לך מעביר כו' רק תלמודא נקיט לשון זה מפני שהאמת הוא כן ואי משום דממילא שמעינן מדכתב בבת והעברתם ואינך ונתתם היינו משום לאורויי דין בבת דבנה ובעלה יורשה וכן משמע מפי' רשב"ם בהדיא בסמוך דף ק"ט ע"ב אבל הרשב"א לא פירש כן כמ"ש לקמן דף ק"י ע"א בתוס' בד"ה טעמא ור"י כתב שם בענין אחר. ובזה תלוי הואם תאמר כאן ודו"ק:
בא"ד וא"ת אחין דכתב רחמנא למה לי כיון דנחלה ממשמש עד ראובן כו'. בזה הדבור שאין כאן מקומו לכאורה גם הקדימו אחי האב לוא"ת אחרון כו' ובזה א"ש (עה"ג) אם יש נ"מ אם הנחלה ע"י משמוש או מצד עצמו וכמ"ש לעיל [בד"ה והאחין מן האב] לא קשיא נמי על התורה אחין דכתב רחמנא למה לי דנדע ממשמוש כו':
בסה"ד וי"ל דאי לא כתב אחין כו' למ"ד כסדרן ושארו ר"ל אשתו אין מקום להך י"ל ואולי גם אין קושיא לדידיה הוא"ת כיון דאחי האב צריך לכתוב משום משמוש אי לא כתב אחין בהכרח ה"א אחי האב קודמין דכך מסודר ואף שאבי האב לא כתיב [ואפ"ה קודם לאחי האב גם למ"ד כסדרן] מ"מ מסברא קודם לאחי האב ועיין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |