מהר"ם שיף/בבא בתרא/קח/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא מ"ש כו' וה"ה דהו"מ למיפרך מ"ש דקתני נוחלין ברישא ליתני מנחילין ברישא חדא כו' :
בתוס' בד"ה האב את הבנים כו' תימה כו'. ואומר ר"י דאייתר למידק מיניה כו' ולא כתבו למידק דבנים קודמין לאב ולעולם בנים ולא בנות משמע בלא ייתורא דהשתא לא קשיא וא"ת שני וי"ל דזה אינו במשמע דממנחילין משמע בהיפך האב קודם לבן דקתני הבנים מנחילין את האב:
בא"ד ומתוך כך צ"ל דמתני' איני יודע מי שנאה כו'. מבואר דף קט"ו ע"א דלרבנן דדרשי מטות וכל בת יורשת ממעות מקיש מטה אם למטה אב לכך בני אחיות ולא בנות לענין לקדם כמו בנכסי האב א"כ אשה יורשת בנה כמו האב ומתני' קתני האשה את בנה לא נוחלת ואי כר' זכריה דלא דריש מטות ולכן האשה אינה נוחלת בנה א"כ אמאי בני אחיות ולא בנות אחיות:
בא"ד לימא דבנים לאו דוקא כו'. לכאורה הא קתני האיש את אמו משמע ולא בת את אמו מדלא קאמר הבנים את האם ועיין לקמן דף ק"י סוף ע"ב והאיש את אמו כו' מנא הני מילי כו' ופי' רשב"ם דהאיש יורש את אמו ולא הבת את אמו דבן קודם לבת וכו' ולקמן דנקיט בני אחיות ולא בנות אחיות בו' משום דתני בהדיא [בברייתא] ולא בנות וה"ה דמצי לדייק מהאיש את אמו וא"כ אין מקום לו א"ת כו':
בתוס' בד"ה ואחין מן האב כו' הקשה ר"י אמאי לא קתני אחי האב כו'. לפי מ"ש לעיל בד"ה האב את הבנים והבנים את האב ולא בנות יקשה נמי אמאי לא קתני נמי בת [נוחלת ומנחלת] שכתובה בפרשה דמי יימר לנו שבנים ולא בנות ליקדם דש"מ דיורשין מיהת דלמא בנים ולא בנות כלל [ואם כן ניתני בהדיא בנות] (דמבני אחיות שמעינן דהבת נוחלת כי האחות יורשת מהאח בקבר ע"י משמוש האב ומנחילות לבנים. מיהו דלמא האחות יורשת האח זולת משמוש האב והמשמוש דשמעינן מבני אחיות שכתבו התוס' הוא בני אחיות ע"י אמם בקבר שהיא אחות המת. כן היה במוסגר) ואם נאמר דהאב את הבנים כולל אף בנות לנוחל ומנחיל (והאב את הבנים) [והבנים את האב] לאקדומי [דרק זה הבבא מייתר למידק מניה ולא בנות וכיון דרישא האב את הבנים כולל אף בנות להיות נוחלין ומנחילין ממילא משתמע דסיפא ולא בנות היינו לאקדומי ולא אצטריך למיתני בת]. מ"מ למ"ש ר"י דכולהו בנים דמתני' דוקא לא אתי שפיר:
בא"ד דאם היה אבי האב קיים היה יורש כו' ומשמוש שמעינן מבני אחות כו'. לא כתבו מאחין מן האב דדלמא לא מכח משמוש ירתי רק מצד שהן אחי המת (ובסמוך בכל הסוגיא מפלפל דלמא אח הוא קודם לאב. כן היה במוסגר) והא ראיה דאחין מן האם היה ה"א לירות כמ"ש אח"כ אף דלא שייך שם משמוש דהאם אינה יורשת בנה אבל הקשו דלא ליתנו אחין מן האב ונשמיענה מכח משמוש. ויש לעיין לכאורה דדלמא קתני אחין מן האב להורות שיורשים מצד האח בלא ע"י משמוש ונפקא מניה טובא לענין דינא עיין סוגיא דסוף מי שמת [דף קנ"ט] אנא מכח אבוה דאבא קאתינא. (ו) ומ"מ היכא שיש אב האב קודם דהכי נמי בן קודם לאב ואב יורש כשאין בן לא מכח משמוש ואחי האב [באמת אינו יורש אלא מכח משמוש. לכך] אין צריך תו למיתני דממילא ידעינן:
בא"ד וכ"ת דמ"מ כו'. דא"ל דתני אחין מן האם איידי דרישא אחין מן האב דתני להורות דוקא מן האב ולא מן האם דכיון דאחין מן האב אין צריך לגופיה דממשמוש ידעינן רק להורות דאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין א"כ לא הו"ל למיתני עוד בסיפא אחין מן האם והוא קושיא עצומה בפני עצמה. (ז) או משום שהוצרכו לסיים וא"ת א"כ אחי האב נמי ניתני משום צריך לשנות אף ששנה אחין מן האב:
בא"ד דקתני אחין מן האב דוקא כו' לרבותא כו'. סיפא ותירצו דא"כ תו לא היה צריך למיתני אחי האם לזה הוצרכי לישב דאחין מן האם אין הסברא דשמעינן מרישא מדלא קתני אחים סתם ונקיט מן האב ודאי לדיוקא ותירצו דהוי מוקמינן אחים סתם על אחים מן האם ולא מן האב א"כ יש קיצור בדבריהם דליתרצו בקצרה הוא"ת דה"א אחין מן האם בסיפא לרבותא קתני וכ"ש מן האב [דלא הוי ודאין] דלא נוחלין כו' וכ"ת דכי האי גוונא אין לטעות דהא כתיב עכ"פ אחין בתורה רק בהיפך שייך לטעות אחין מן האם יורשין דוקא ולא מן האב (או יורשין שניהם. כן היה במוסגר) דז"א דא"כ אמאי לא הקשו הוא"ת כפשטיה דלא ליתני אחין מן האב כיון דתני בסיפא אחין מן האם לא נוחלין כו' וכתיב אחין בתורה דנוחלין [ע"כ דאחין דאורייתא אאחין מן האב קאי דנוחלין] ולמה להו משמוש. אע"כ התנא אין סומך עצמו על התורה וכל הכתוב בתורה שנה במתני'. ועוד דהיאך אפשר לומר הסברא זו דה"א בסיפא מן האם וכ"ש מן האב הא יורשין מיהו מצד המשמוש. (ח) אף שי"ל דכיון דאין ודאי א"כ גם מצד משמוש אינו יורש דאם יורש ע"י משמוש משום שהוא בנו ודאי א"כ הוא אחיו של זה ודאי. וצ" דהא דנקיט בלשון מן האב כיון שיש בו צד רבותא אף דקושטא הוא דידעינן מן האב מכח משמוש ואין ה"א לומר אחין מן האם ירשי ולא מן האב מ"מ כיון שיש בו צד רבותא נקטו כאלו הדיוק אחי האם לא נוחלין ולא מנחילין. ואי משום דמנחילין ידעינן מהאיש את אמו. אמר והאחין אפילו מן האב:
בא"ד מכלל אחי האב שמעינן כו'. יש להקשות דלמא לא נוחלין נמי ידעינן מהאשה אינה נוחלת בניה:
בסה"ד ועוד דלא שייך למיתני אגב אחי האם כו'. אין להקשות ליתני בני אחין איידי בני אחיות. דהא לא כתיב בתורה וכך כתב מהר"ש ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |