מהר"ם שיף/בבא בתרא/קט/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא ואימא כו' קודם לבת כו'. קשה א"כ אחים למה לי דהשתא אין לומר י"ל דהתוס' [בד"ה יכול בסוף הדבור] ונדחוק דאי לא נכתב ה"א אחר בת דכלום יש ייבום כו' דבת עדיפא דמקיימא שם לזה כתב לאקדומי לבת אע"ג דכתב אחר בת. ה"נ אב כתבי' רחמנא לאקדומי לאחין אע"ג דכתיב לבסוף ואולי לזה מסדר רשב"ם בין אב אח בת. אבל אח"כ דמקשה ואימא כו' לאחי האב כו' בה"א זה אחין למה לי: (ל) וכ"ת ה"נ לאקדומי לבת. דרשב"ם לא מסדר כן ועוד שכבר תירץ כיון דלענין ייבום בן ובת כהדדי כו' אין סברא לאוקמי אחין בכי האי גוונא: (מ) וא"כ מאי פריך תו ואימא לאקדומי לאחי האב ואחים לאקדומי לבת ודו"ק. לעיל כי פריך יכול יהא קודם לבן [לא קשה אחין למה לי דהא לא שייך י"ל דהתוספות בסד"ה יכול] שם י"ל אחין לאקדומי לבת (וכמו שתירץ בקושית ואימא כו' קודם לבת) ועיין:
ברשב"ם בד"ה מלמד שהאב קודם לבת כו'. ואם אין לו אחין והעברתם את נחלתו לבתו כו'. אם מקדים אח לבת משום דאל"כ מנ"ל לאקדומי [אב] גם לבת די אם נקדימנו לאחד מהן א"כ הו"ל לפרש דלמא לבת לחודיה ולא לאח דעדיף מבת. ואי משום הלשון יכול יקדים לבן ולא קאמר יכול יקדים לבן ולאח או יכול יקדים לאח משמע מלבן מיעטי' ולא מאח מ"מ אגמרא גופא קשה. ועוד דלפי"ז מאי מקשה דלמא קושטא נקיט בברייתא מלמד שהאב קודם לאחין וכ"ש לבת שהאחין קודמין לבת. משא"כ אלו מקשה מנ"ל קודם לאח דלמא רק לבת לחודיה ניחא:
ברשב"ם בד"ה ומשני אחין כו' מאחר שכתוב למעלה כו' דלקדם אחי האב כבר שמעינן לה ממאי דאמר כו'. אפילו לא נכתב אחי האב הוי ידעינן דאב ירית דאלא בר קשא דמתא כו' וק"ל:
ברשב"ם בד"ה אימא דהאי והעברתם אאחין דקיימא קמן בקרא כו' הא אין בת אחין יורשין כו'. דבמקום בת אתה מעביר נחלה מן האח ואי אתה מעביר נחלה מן האחין במקום אב. ואי משום דדייקינן ואי אתה כו' כדמסיק הך דיוקא כו' במקום הבת הסוף דבור. והא דסיים הגמרא ואי אתה מעביר נחלה מן האב אפילו במקום בת לאו דוקא כמ"ש הר"ש אח"כ בד"ה ואי אתה מעביר נחלה מן האב כו'. רק ר"ל דאיכא לדיוקא מקרא לאחר האב לאחין ועכ"פ מהאי קרא לא תשמע מידי ואפ"ל שהוא קודם אפילו לבת. דאם נאמר דיוקא דקרא אאב נאמר הדיוק לאחרו. אלא הפסוק לא מיירי רק מאח לסדר אחין אחר בת ואפשר שהאב מוקדם לכל. ונכנס בדוחק זה משום סיום דואי אתה מעביר כו' שאין זה סיומא להתחלת הקושיא ועוד דבאמת אין הסיומא במשמעות דיוקא דקרא. ועוד דאם הסיומא הוא הדיוקא דקרא לא משני מידי א"כ לא נכתב והעברתם דודאי צריך לכתוב וק"ל. והתוספות ע"ב בד"ה ואימא מיישבין התירוץ לא לכתוב לשון העברה שאין נופל העברה מאחין (לאב) [לבת] ורשב"א מפרש לכתוב ונתתם כו' מיתורא כו':
בתוס' בד"ה כיון דלענין יבום כו' זרע זרעה פסול כו'. דודאי זרע זרעה פסול וזרע זרעה כשר אין שקולין אבל בת וממזר שקולין. וכ"ת זרע זרעה פסול לענין ייבום מנ"ל דפוטר דהתם כי פריך והא אפיקתיה לזרע זרעה משני זרע זרעה לא צריך קרא דבני בנים הרי הן כבנים וכיון דנלמוד הכא ממזר ממילא ה"ה זרע זרעה פסול דבני בנים כו' ובבת כהן שנישאת אין צריך לימוד לבת דהתם זרע כתיב משא"כ בייבום כתיב בן. ועיין לקמן דף קט"ו ע"א בתוס' ד"ה בן כו':
בתוס' בד"ה במקום בת כו' מיהו השתא דכתיב והעברתם כו'. שאינו שהיינו טועין בסברא שהיינו סוברין אב מאוחר אפילו לאח וסברת התורה הוא שהיה ראוי לקדמו אפילו לבת:
בתוס' בד"ה ואי אתה כו' מדלא כתיב אלא והעברתם אחד כו'. עדיפא הו"ל למימר דאל"כ והעברתם למה לי מסברא נמי הוי אב בתר אחין כמ"ש מקודם בד"ה במקום בת ואע"ג דאי לא כתיב והעברתם לא הייתי אומר שהאב קרוב כו'. ואולי כיון שמלשון והעברתם חזינן שסברת התורה אינו כן רק הסברא הישרה הוא שהאב ראוי ליקדם א"כ נימא שלכך כתבה תורה והעברתם לאחרו לבסוף לזה הוצרכו אין לנו לעשות רק העברה אחד כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |