מהר"ם חלאווה/פסחים/קח/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהר"ם חלאווה חי' הלכות מהרש"א גליון הש"ס רש"ש חשק שלמה שיח השדה |
מהר"ם חלאווה פסחים קח א
השתא דאתמר הכי ואתמר הכי כולהו בעו הסיבה. ואע"ג דבדרבנן היא והוה לן למימר ספיקא לקולא כיון דאפשר בלא טורח ובלא הוצאה שפיר דמי דמהיות טוב אל תקרי רע:
פרקדן לא שמיה הסיבה. פי' פרקדן משמע פניו כלפי מעלה ושוכב על אחוריו, והיינו הא דהכא וההיא דאמרינן בפרק הספינה (עד.) במתי מדבר דחזינהו דגנו אפרקיד והוה עבר טייעא כי רכיב אגמלא ונקיט רומחא בידיה תותי כרעייהו[1] ופירושו פוריה קדל. ומשמע נמי פניו כלפי מטתו[2] והיינו ההיא דאמרינן אביי[3] לייט מאן דגני אפרקיד שהוא בין פניו למעלה בין פניו למטה מפני שמתחמם ובא לידי הרהור[4] ופירושו פורייה קיר:
נשים חייבות בארבע כוסות שאף הן היו באותו הנס. פי' בנס הגלות או בשרדפן פרעה על הים. ויש אומרים שהן היו עיקר הנס כדאמרינן באגדה (סוטה יא:) דבשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו, וא"כ קשיא מאי אף:
- ↑ וכן כתבו התוס' כאן בד"ה פרקדן.
- ↑ היינו כהמפרש שדחו התוס', הוא בעל הערוך ז"ל (ע' פרקדן), עי' תוס' נדה יד. ד"ה אפרקיד. ודברי רבנו כד' התוס' דפרקדן דהכא אינו יכול להתפרש כן.
- ↑ בברכות יג: ובנדה יד. לפנינו בגמ' רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד.
- ↑ כטעם השני שברש"י נדה יד. ד"ה אפרקיד. ובברכות לא הזכירו.