מהר"ם חלאווה/פסחים/קח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהר"ם חלאווה
חי' הלכות מהרש"א
גליון הש"ס
רש"ש
גליוני הש"ס
חשק שלמה
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


מהר"ם חלאווה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png קח TriangleArrow-Left.png א

השתא דאתמר הכי ואתמר הכי כולהו בעו הסיבה. ואע"ג דבדרבנן היא והוה לן למימר ספיקא לקולא כיון דאפשר בלא טורח ובלא הוצאה שפיר דמי דמהיות טוב אל תקרי רע:

פרקדן לא שמיה הסיבה. פי' פרקדן משמע פניו כלפי מעלה ושוכב על אחוריו, והיינו הא דהכא וההיא דאמרינן בפרק הספינה (עד.) במתי מדבר דחזינהו דגנו אפרקיד והוה עבר טייעא כי רכיב אגמלא ונקיט רומחא בידיה תותי כרעייהו[1] ופירושו פוריה קדל. ומשמע נמי פניו כלפי מטתו[2] והיינו ההיא דאמרינן אביי[3] לייט מאן דגני אפרקיד שהוא בין פניו למעלה בין פניו למטה מפני שמתחמם ובא לידי הרהור[4] ופירושו פורייה קיר:

נשים חייבות בארבע כוסות שאף הן היו באותו הנס. פי' בנס הגלות או בשרדפן פרעה על הים. ויש אומרים שהן היו עיקר הנס כדאמרינן באגדה (סוטה יא:) דבשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו, וא"כ קשיא מאי אף:




שולי הגליון


  1. וכן כתבו התוס' כאן בד"ה פרקדן.
  2. היינו כהמפרש שדחו התוס', הוא בעל הערוך ז"ל (ע' פרקדן), עי' תוס' נדה יד. ד"ה אפרקיד. ודברי רבנו כד' התוס' דפרקדן דהכא אינו יכול להתפרש כן.
  3. בברכות יג: ובנדה יד. לפנינו בגמ' רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד.
  4. כטעם השני שברש"י נדה יד. ד"ה אפרקיד. ובברכות לא הזכירו.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף