מהר"ם חלאווה/פסחים/לד/א
מהר"ם חלאווה 
פסחים לד א
הטבל גדוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין פי' שאין זרעו כלה בצלין שנוטען והן עצמן קימות ושזרעו כלה חטה והכי איתא במסכת תרומות, ופי' גדולי גדולין כגון בצל ששתלו ונתוסף מה שנתוסף נקראין גדולין עצמן. חזר ושתל הבצל הראשון במקום אחר והוסיף אלו הן גדולי גדולין. והכי משמע בירושלמי במסכת תרומות דגרסי' התם עד היכן אסורין גידולי גידולין עד שלש גרנות אסורין גורן הרביעי מותר:
הא ניחא למאן דאמר היסח הדעת פסול הגוף הוי שפיר דאע"ג דידעינן ודאי דלא ירדה להן טומאה כגון הכא דזריעתן מטהרתן אפי"ה אסורין לכהני' משום היסח הדעת דכתיב את משמר' תרומתי שלא יסיח דעתו ממנו אלא למאן דאמר פסול טומא' הוי כיון שהסיח דעתו ממנה חיישינן שמא נטמאת ואם יבא אליהו ויאמר דאין לה טומאה מותרת והכא ודאי כיון דזרעה טהורה ואמאי אסורה לכהנים. אבל כי אמרינן דאין מטמאין לאחרים לא קשיא דכיון דספק טומאה היא אינן מטמאין:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |