מהר"ם חלאווה/פסחים/יט/א

מהר"ם חלאווה פסחים יט א

דף י"ט ע"א

שלישי שפסול בתרומה שיעשה רביעי בקדשים. וכי תימא ושלישי של תרומה מניין מק"ו נימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון הא ליתא דכל דמפרי' ק"ו לגמרי לא אמרינן דיו וכן שלישי בקדשים דמייתי מן התורה לא הוה צריך דמק"ו דנפיק שלישי בתרומה נפיק נמי שלישי בקדשים. אלא דאצטריך משום דכי הוה מייתי אכתי רביעי בקודש מק"ו דשלישי בתרומה הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון דאע"ג דתרי ק"ו נינהו והאי ק"ו דמחוסר כפורים מיפרך לגמרי מ"מ רביעי אינו בא אלא מכח ק"ו דשלישי ולא יפה כח הבן מכח האב כיון דבאב אמרינן דיו ה"ה נמי וכל שכן בבן. אבל השתא דשלישי מן התורה אין כאן אלא חד ק"ו לרביעי ולא אמרינן דיו ואשכחן לר' עקיבא דלית ליה אלא שלישי בתרומ' ורביעי בקדשים דתנן הכלי מצרף מה שבתוכו אם יש בעריבה קדש ונגע טבול יום בסופה פסל את שבראשה והשלישי בתרומה פסול והרביעי בקדש ומעדותו של ר' עקיבא נשנית משנה זו דצירוף שכן א"ר עקיבא בלבונה וגחלים שאם נגע טבול יום במקצתן פוסל את כולן אלמא דשלישי ורביעי אית ליה ותו לא. ומינה נמי משמע דצירוף דהא מתני' הוא דמדר' עקיבא יליף לה וטומאה דגחלי' ולבונה דרבנן היא:

תנן התם על מחט שנמצאת בבשר שהסכין והידים טהורות והבשר טמא והאי מחט לאו ספק מחט הוא דאם כן אין לה טומאה כל עיקר דלא גזרו על ס' כלים הנמצאים בירושלם אלא אם כן היתה חסומה ובאה מחוץ לירושלם דודאי מן החוץ באה אי נמי בשהית' מחט טמא מת והכירה שהיא היא. ודייק עלה ר' עקיבא מדקתני שהסכין והידים טהורות זכינו שאין טומאת ידים במקדש שנ' מדרבנן דכיון שהבשר טמא הידים הנוגעת בו טמאות לטמא בקדשים דלא גרעי מסתם ידים אלא ש"מ דלא גזרו על סתם ידים במקדש משום אפושי טומא' בעזרה.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף