מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מהיכן לומדים שלישי בתרומה ורביעי בקודש לדעת רבי יוסי ולדעת רבי עקיבא?
לדעת רבי יוסי - שלישי בתרומה בק"ו מטבול יום ורביעי בקודש בק"ו ממחוסר כיפורים. לדעת רבי עקיבא - שלישי בתרומה ואף בחולין - יטמא יטמא, רביעי בקודש - הבשר אשר יגע בכל טמא מי לא עסקינן דנגע בשלישי דאיקרי טמא.
מנין שרבי יוסי ורבי עקיבא חולקים זה על זה?
כי אם סוברים זה כזה ימצאו רביעי בתרומה וחמישי בקודש, ובמשנה מפורש שרבי יוסי לא לומד כן, ואף יש משנה שנשנתי מעדותו של רבי עקיבא ואף בה כתוב לא כן, וגם לא מצינו שום שיטה תנאית שאומרת כן.
להסוברים שאין משקה מטמא מדאורייתא כיצד יתכן שלישי בתרומה ורביעי בקודש?
שלישי בתרומה רק אם אמרינן אוכל מטמא אוכל מדאורייתא ורביעי בקודש לא שייך רק מדרבנן.
האם כלי מצרף את כל מה שבתוכו ומנין?
בקודש כן בתרומה לא, והוא מדרבנן או מדאורייתא וילפינן לה מכף אחת כל מה שכבכף אחת.
מחט שנמצאת בבשר מדוע לא מפורש שאין הסכין נטמא מדין גזירת כלים?
א. באותה שעה עדיין לא גזרו על גזירת כלים (דחייה: באותה שעה שגזרו על טומאת ידיים גזרו אף על הכלים, ומפורש במשנה גזירת ידיים ולא גזירת כלים) ב. אין משקים בבשר וממילא אין הסכין יכול לקבל טומאה.
מדוע חששו לטומאה אף שספק כלי בירושלים טהור?
א. מחט טמא מת אבדה לו והכירה בבשר. ב. היתה פרה חסומה ובאה מחוץ לירושלים.
מה הרבותא שספק הרוקין שבירושלים טהור, הלא תנן כל הרוקין הנמצאין בירושלים טהורים חוץ משל שוק העליון?
הרבותא אף שכאיתחזק זב שעבר במקום זה.
מעבר לתחילת הדף