מהר"ם חלאווה/פסחים/יז/ב
מהר"ם חלאווה 
פסחים יז ב
ר' יהודה אומר לכל טמא וסבר ר' יהודה טומאת משקין לטמא כלים דאורייתא והא תניא כל הכלים שראוין להשתמש מאחוריי' ותוך נטמא תוכו לא נטמא גבו נטמא גבו לא נטמ' תוכו וההיא דאמרי' בפ' אלו דברים כלי שנטמא מאחוריו במשקין אחוריו טמאין ותוכו ואזנו ואוגנו וידיו טהורים נטמא תוכו נטמא כלו ההיא בכלי שאין ראוי להשתמ' מאחוריו כעין קערה וקס"ד דהאי טומאת משקין לטמא כלי דרבנן היא שגזרו אטו משקה זב וזבה שהן אב הטומאה ומטמאין אדם וכלים והיינו דעבדי היכרא דנטמא תוכו לא נטמא גבו. ואסיקנא דאין ה"נ וחזר בו ר' יהודה ומבעי לן אי הדר ביה נמי אפי' מלטמא אוכלין ומייתי ת"ש מפרה ששתת מי חטאת שהן אב הטומאה לטמא אדם וכלים דכתיב והנוגע במי הנדה יטמא עד הערב בפרה טמא מעת לעת ר' יהודה אומר בטלו במעיה וקס"ד בטלו במעיה לגמרי אלמא הדר ביה אפילו מאוכלין דאי לא נהי דטומאה חמורה לא מטמא לטמא אדם וכלים דכבר בטלו מדין מי חטאת מכיון ששתת אותן טומאה קלה מיהא לטמא אוכלין כשאר משקין טמאין ליטמו דמאי נפסל בהן הזאה העושה אותן אב הטומאה פש ליה שאר טומאה דשאר משקין טמאים ומשני דלא הדר ביה אלא הכא שאני משום דהוה ליה משקה סרוח וכתיב וכל המשקה אשר ישתה בראוי לשתי' ורבנן פליגי עליה בהא משום דהוה ליה הוא עצמו אב הטומאה אבל במשקין המקבלין טומאה מודו דכל שהן סרוחין אינן מטמאין כדלקמן גבי פרש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |