מהר"ם חלאווה/פסחים/טו/ב
מהר"ם חלאווה 
פסחים טו ב
הפיגול והנותר והטמא אע"ג דאסורין דאורייתא אמרי ב"ש דאין נשרפין כאחד אפילו ב"ה לא שרו אלא משום דאיסורן דאוריית' אבל הכא דאסו' דרבנן לא. אלמא דלאו מדר' יהושע יליף ואהדר לי' דר' יוסי הוא דלאו אדעתיה אבל ר' מאיר מדר' יהושע יליף. ואינה היא המידה דא"ר יוסי משום דשאני התם דאיכא הפסד חולין וכי תימא איכא הפסד עצים בשתי מדורות הפסד מועט הוא לא חשו לו:
אמר רב אסי א"ר יוחנן מחלוקת בשש אבל בשבע ד"ה שורפין ואמרינן לימא קסבר ר' יוחנן מתני' באב הטומאה דאורייתא ולד הטומאה דרבנן ודכותיה הכא דוקא בשש דאסור דרבנן אבל בארבע וחמש אפילו ר"מ מודה וכן דוקא בשש אבל בשבע דאסור דאורייתא אפי' ר' יוסי מודה דאי מתני' בולד הטומאה דאוריית' ומדר' יהושע יליף אפילו ארבע וחמש נמי דומי' דחבית דאינה אסורה עדיין כלל אלא משום סופה ואפשר דשש דר' יוחנן לאו דוקא אלא לאפוקי משבע. ואהדר ליה דאין ה"נ דדוקא שש ומדר' חנינא יליף ואפי' לסיועי להתירא דשבע מפיגול ונותר אליבא דב"ה ומשני דשאני התם דטמא מיהא דרבנן והיינו דאינו מטמא אלא את הידים דגזרו משום חשדי כהונה ועצלי כהונה, ואתי' תו לסיועי מפת שעפשא דקתני נשרפת עם הטמא' בפסח ומדקתני בפסח ש"מ דר' יוסי היא דאלו ר"מ אפי' בשש נמי וקס"ד דלאו דוקא עפשא אלא משום טומא' אוכלים נקט הכי ומשני דלא היא אלא דוקא עפשא משום דעפר' בעלמא הוא. ואמרי' אי הכי מדר' חנינא יליף מאי מודה ר' אליעזר ומהדר דאפילו לר' יהושע דמיקל קאמר ואקשינן אמאי אינה היא המדה ותירצה ר' ירמי' ואמר דלכשתמצה לומר דמתני' בולד הטומאה דרבנן ודאי מדה ומדה היא אלא דבההיא גופא פליגי דתרוייהו מפרשי ההוא ולד בחדא גוונא ומר ס"ל דרבנן היא ומר דאוריית' והיינו בבשר שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ ועל כרחין אית לן לפרושי כלי בשרץ ומשקין בכלי דאי לא שני ושני הוא אלא דלישנא קלילא נקט כלישנא דמתני' דקתני ולד סתמא. והני משקין דחולין הן וסבר ר"מ דטומאת משקין דחולין לטמא אחרים דרבנן דלית ליה שלישי טמא בחולין וס"ל דלא יהא שאינו מינו חמיר ממינו דכיון דבחולין אינן מטמאין אף בקדשים לא אלא מדרבנן אבל משקין של קדשים מודה דמטמאין אחרים של קדשי' מדכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל והיינו דאקשי' לשמואל בסמוך דאית ליה משקין דקדשי' טמאין טומאת עצמן אבל לא טומאת אחרים מוהבשר ולא אקשי' הכי לר' מאיר. ור' יוסי אית ליה שני עושה שלישי בחולין ואפי' במשקין כר' עקיבא דלקמן למאי דקסבר מעיקרא והלכך הכא דאורייתא הוא וליכא למילף מינה ואזדו לטעמייהו דר' מאיר אית ליה ספק משקה ליטמא עצמו טמא כיון דאורייתא הוא אזלינן לחומרא לטמא אחרים שהוא ספק בדרבנן טהור ור' יהודה אמר לכל טמא ואפי' לטמא כלי. ור' יוסי ור' שמעון אומרים לטמא אוכלין טמאים לכלים טהורין ולקמן מפרש לה כולה ובזה עלו דברי ר"מ ור' יוסי דר' מאיר יליף או מדר' חנינא או מדר' יהושע למר כדאית לי' ולמר כדאי"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |