מהר"ם/בבא מציעא/עח/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במתני' להוליכה בהר והוליכה בבקעה וכו'. כלל הענין הוא שיש כאן שני דרכים ושניהם הולכים למקום אחד אלא שהדרך האחד הולך ועובר על גבי ההר והדרך השני הוא עובר דרך העמק בין ההרים וק"ל:
הרי שלך לפניך מתה או נשברה חייב להעמיד חמור אחר. כצ"ל:
רש"י ד"ח חייב המשכיר למכור הנבילה וכו' ולהוסיף מעות וכו'. עיין באשר"י שהוא כתב אלשון רש"י דהכא שהוא מגומגם דמדכתב שהרי חמור זה וכו' אלמא משמע דאמר ליה חמור זה ומדכתיב ולהוסיף לו מעותיו וכו' אלמא איירי בחמור סתם דאי בחמור זה אין חייב להוסיף משלו וכו':
תוס' ד"ה כגון שבאת חבילה לידו וכו' וי"ל דאסמכתא היא וכו'. מדברי התוס' משמע שהם מפרשים שבאת חבילה לידו שהפועל נתן חבילתו ליד בעל הבית על מנת באם יחזור בו שישכור עליו פועלים אחרים ויגבה הדמים מהחבילה אבל מפירוש רש"י לא משמע כן:
ד"ה הוחמ' בהר פטור וכו' ובלאו הכי צריך לפרש הפשט התוס' כך דקאמר אין אומרים אלו היה שם היה מציל אלא אומרים אם היה יכול להציל חייב וכו'. ר"ל ואיך אמר אין אומרים אילו היה שם היה בודאי מציל ואיך נוכל לומר כן אלא ודאי ר"ל דאין אומרים דשמא אילו היה שם היה מוליכן למרעה אחרת או שמא הארי היה ירא ממנו וכיוצא ולכך פריך ליה אביי שפיר דאי איירי דעל בעידנא דלא עיילי אינשי אמאי לא אמרינן הכי הא תחלתו בפשיעה וסופו באונס הוא ולכך יש לנו לתלות שפיר האונס בפשיעה:
בא"ד. ויש לדחות ראייתו וכו'. דאל"כ תקשה ליה מתניתין דהכא כצ"ל ור"ל דהא במתני' דהכא הוי נמי תחלתו בפשיעה לענין הוחלקה וסופו באונס לענין הוחמה ואפ"ה פטור אלא על כרחך לא אמרינן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב אלא היכי דיש לתלות האונס בפשיעה כדלעיל:
ד"ה ר' יוסי בר חנינא וכו' ואמר ר"י דרבה לטעמיה וכו'. ר"ל דלא היה ידועה שנמצאו נחשים במקום ששינה להוליכה שם ואפ"ה חייב מטעם דסבירא ליה שתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב ומ"מ צריך לומר שכאן נמי יש לתלות שאם לא היה משנה אפשר שלא היה בא האונס דשמא לא היו שם נחשים במקום שהיה לו להוליכה שם דאם לא כן לא היה חייב כמו שכתבו התוס' לעיל בדבור המתחיל הוחמה בהר וכו' דלא מחייבינן אלא באונס שיש לתלות שאם לא היה משנה אפשר שלא היה בא האונס וק"ל:
בא"ד. ובריש הכונס פריך ארבה דאמר והוא שהתרה וכו'. כצ"ל:
בא"ד. הבלא דאגמא קטלה א"ש מתניתין בלאו הני שנויי וכו'. כצ"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |