מהר"ם/בבא בתרא/ז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהר"ם TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא הא קמ"ל דאע"ג דלא משתמש אלא תיבנא ובי ציבי בעלמא. כתב הר"ן והך בתרא מסתברא דלהכי אתי דאל"כ מאי חידושא וכמו דבעי הגמרא ועוד מדקאמר סכרנא לך ועבידנא לך כווי וכו' נראה שלא היה בית דירה ולא היה סבור שיקפיד על הגבהת החלונות עכ"ל משמע מדבריו דלפי סברתו הראשונה א"ל דבמעשה האחרון אתא לאשמועינן אפי' בי תיבנא ובי ציבי אע"ג דאינו מבואר בו בהדיא משום דעל כרחך הא אתא לאשמועינן דאל"כ תקשה הא דבעי בגמרא הא תו למה לי ולפי זה לא תקשה לן דלכתוב האי עובדא בתרא לחוד דאי לא כתב אלא חדא לא היה קשה לן מידי ולא הוה דייקינן מיניה כלל דאתא לאשמועינן שום חידוש כלל אבל לפי סברתו השנייה דדייק דעובדא בתרא ע"כ איירי מבי תיבנא ובי ציבי מדקאמר סכרנא לך וכו' א"כ קשה דלכתוב עובדא בתרא לחוד דאיירי בבי תיבנא ובי ציבי וכ"ש בבית דירה ועובדא קמא ל"ל אבל לפי סברת התוס' שכתבו בד"ה היינו הך אתי שפיר דתרוייהו צריכי דבעובדא דלעיל אתא לאשמועינן הא דקאמר לעיל וה"מ דלא מטו כשורי למטה מי' ונראה דהא דפריך בגמרא הא תו ל"ל היינו הך לאו ארב חמא פריך דלא שייך עליה למפרך כלל דמעשה שהיה כך היה דאתו הני תרי עובדא לקמיה ועל כרחו היה צריך לפסוק להם הדין עם מי אלא אבני בית המדרש פריך למה היה להם להביא לב"ה גם מעשה השני הא היינו הך קמייתא וק"ל:

תוס' ד"ה אספלידא וכו' ואומר ר"י דהכא א"א להיות מערה וכו' ועור מדקאמר מעיקרא אספלידא וכו' ובמערה ליכא אורה כלל. ויש לדקדק למה לא הקשה ר"י מרישא דמלתא דקאמר קא מאפלת עלי והא כל מערה היא אפילה וי"ל דהערוך מפרש הא דקאמר בני אשיתא אפומא דאספלידא אפומא ר"ל אפתח המערה שבו נכנסים לתוכה שיש שם אורה קצת ולכך אמר קא מאפלת עלי אבל מהא דקאמר מעיקרא איספלידא והשתא אידרונא משמע דבאספלידא יש בה אורה יותר מבאדרונא ואי הוה אספלידא מערה לא הוי אורה יותר אדרבה אין בה אורה כלל זולת הפתח שבו נכנסים וק"ל:

ד"ה בדידי קא בנינא וכו' ותימה שהיה יכול להאפיל עליו שלא יהא לו בטרקלין אורה כלל. ר"ל דבר תימה הוא ואין זו סברא שיהא לו רשות להאפיל עליו לגמרי אע"פ שלא היה לו עדיין חזקה של שלש שנים וס"ל להתוס' דהא דתנן גבי חלונות ומכנגדן מרחיק ארבע אמות שלא יאפיל בכל חלונות קאמר אפילו באחים דפליגי השתא ולא היה לו עדיין חזקה משום דאין סברא שיאפיל עליו לגמרי עד שלא יהא יכול להשתמש בביתו כלל והיינו דקא מסיים תוס' בסמוך ונראה לר"י דודאי היה מאפיל עליו האורה וכו' אבל עדיין היה בו אור גדול והא דקאמר ומכנגדן מרחיק ארבע אמות היינו שלא יאפיל עליו לגמרי עד שלא יוכל להשתמש בו יפה כראוי ר"ל אבל הכא איירי שלא היה מאפיל עליו לגמרי ולכך קאמר דהא דא"ל בדידי קא בנינא כדין קאמר לו מכלל דס"ל לר"י דאם היה מאפיל עליו לגמרי חיה צריך להרחיק מכנגדו ארבע אמות כדתנן ומכנגדן ארבע אמות וק"ל:

בא"ד ומפרש ר"ת שמאיספלידא היה יכול לראות וכו'. וכן מפרש ההיא דלקמן אין להם חלונות זה על זה ר"ל דאיירי נמי כגון שהיה רואה בעד דרך חלונות של אחיו כל שדותיו:

ד"ה והוא דקרי ליה בית כור וכו' וא"ת ונימא דדמים מודיעים ואם נתנו לו דמי בית כור אפילו קרי ליה בית כור וכו' ר"ל ואי נתן לו דמי לתך אפילו לא קרי ליה בית כור לא יתחייב להשלים לו בית כור דהא מוכח מהדמים דלא מכר לו כ"א לתך. וי"ל דמיירי דאוזיל גביה וכו' ואי לא קרי ליה בית כור חייב לתת לו בית כור שלם ר"ל דליכא למימר הדמים מודיעים דלא מכר לו כ"א לתך דהא אפילו דמי לתך לא נתן לו א"כ ע"כ חזינן דאוזיל גביה ונוכל ג"כ לומר דבית כור שלם מכר לו ואוזיל גביה א"נ דלא אוזיל גביה וכגון דנתן דמי לתך וכו'. ר"ל ואין ה"נ אפילו לא קרו ליה בית כור אין מחייבין ליה ליתן לו בית כור שלם כיון דלא נתן כ"א דמי לתך אע"ג דקאמר ליה בית כור אני מוכר לך אלא דלענין זה מועיל דאי לא קרו ליה ביה כור יכול ג"כ הלוקח לחזור בו וחייב להחזיר לו מעותיו ואי קרו ליה בית כור אין הלוקח יכול לחזור בו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף