אילת השחר/בבא בתרא/ז/א

אילת השחר בבא בתרא ז א

דף ז' ע"א

וה"מ דלא מטו כשורי למטה מי' אבל מטו כשורי למטה מעשרה מצי אמר לי' למטה מי' רשותא דידי הוא. לכאורה גם כשלא מגיע למטה מי' מ"מ הא אבנים של בעל העליה דוחקים את האבנים של בעל הבית שישקעו בקרקע, וא"כ יתחייב מצד דין הרחקה לא להזיק ביתו של התחתון, ולכאורה זה כגירי דילי', אלא דיש לומר דכיון דלכתחילה כשבנה הא הי' לו רשות לבנות עלייתו אז מה שעכשיו זה מכביד על התחתון לא מקרי גירי דיליה.

ואפשר לומר דכיון דאינו מזיק את האבנים אלא מזיק לו שלא יוכל להשתמש בדירתו זה לא הוי גירי דילי', דגירי דילי' הוא רק אם מזיק את הדבר, אמנם לאלה דס"ל דחיובא דהיזק ראי' הוא מחמת דמונע תשמישו ומ"מ כתבו דזה גירי דילי', הרי דגם באופן זה מקרי גירי דילי', וצ"ע בזה.

כי דדיירי אינשי. יש לעיין למה אמרינן דבלא התנה אז אפילו אם איתבס עד כדי כך שבבית של התחתון אין כבר כדדיירי אינשי מ"מ עדיין אינו יכול לסתור, דלכאורה אומדנא דמוכח דבעל התחתון שיעבד ביתו רק אם עי"ז ישאר לו לדור כדדיירי אינשי. ובקובץ שיעורים הקשה לפי מש"כ הרא"ש דאם מטו למטה מי' סותרים ובונים כמו שהי' קודם, הרי דיש לו זכות שיהי' ביתו באותו גובה כמו שהי' בבנייה הראשונה א"כ גם כשנטבעו קצת הכתלים ג"כ יאמר לו רשותא דידי הוא, וזה אפשר לומר כיון דבימיהם הי' מצוי שהכתלים נטבעים קצת א"כ לפי"ז כל בית יצטרכו אחרי זמן קצר לסתור ולחזור ולבנות, וע"כ דמשעבד ביתו שאפילו אם ישקעו קצת הכתלים מ"מ עדיין לא יסתרו, אבל מ"מ הא בודאי אין דעתו לדור לא כמו דדיירי אינשי ולמה לא יוכל לומר דאומדנא דמוכח דלגבי שיהי' לו פחות מדדיירי אינשי לא שיעבדתי כותלי ביתי.

וע"כ צריך לומר דכיון דלפעמים בונים בתחילה רק בגובה כדדיירי אינשי בדיוק, ואז כיון שהדרך ליטבע קצת הכתלים נמצא דיצטרכו בזמן קצר אח"כ לסתור ולחזור ולבנות, וע"כ דדעתו דגם כשישקעו הכתלים למטה מדדיירי אינשי לא יסתרו ורק בפחות מי' דאין בו דין בית כלל אז הוא דיסתור.

א"ל נהי דעלו להדדי דמי ליבני כשורי והודרי דמי אוירא לא עלי להדדי. לכאורה עדיין אינו מתורץ דהא גם בכרם נמי עלו אהדדי על הגפנים ולא על הארבע אמות כדי עבודת הכרם, וע"כ דבעלו על הכרם כלול בזה גם עבודתו ה"נ אספלידא עם צורכו, ובשטמ"ק כ' בשם הרשב"א והר"ן דמיירי דאמרו בפירוש דעולים אהדדי בשביל ליבני וכשורי דאז מתפרש דעל אוירא לא מעלין אהדדי, וצ"ל לפי"ז דהוי קים לי' לרב אשי דכך הוי עובדא דאמרו בפירוש דמעלין אהדדי אדמי ליבני וכשורי, ולשון הגמ' דקפריך אטו בשופטני עסקינן משמע דלא הי' ידוע להם אם בכלל עלו, אלא דמכח סברא קפריך דמסתמא עלו, ולא משמע דתירץ לו רב אשי דקים לי דעלו בליבני וכשורי והודרי וצע"ק.

שמא בעלמא פלג ליה מי לא תניא וכו' והוא דמיתקרי כרמא. וברשב"א ובריטב"א הקשו דהכא הוי כמוכר כרם ועוקר הגפנים, דבודאי אין לו רשות לזה, ותירץ הרשב"א דהכא אינו מסלק אור האספלידא אלא שמונע ממנו אורו, ובריטב"א כתב כעין זה דכיון דבנפשי' קעביד ואורה ממילא מסתלקת יכול לומר בדנפשאי עבידנא כיון שיש עדיין שם אספלידא.

ואינו מבואר עדיין דמ"מ הא הוי כעוקר הגפנים אחרי שמכרו לו, ונראה דבמוכר כרם אינו כלול במכירתו דצריך להעמיד לו תדיר גפנים, דהא כבר הוי כרמו של הקונה ואם יכנס לרשות של הקונה ויעקור הגפנים הוי מזיק, אבל לא שייך שיהי' מונח בהמכירה להעמיד לו הגפנים, משא"כ אורה דזה ע"י מה שהוא משאיר ריוח ואינו עושה ברשותו דבר שיסתיר האור, אז ע"ז במה שנתן לו אספלידא כונתו שיראה דיהי' לו תמיד אספלידא ע"י שלא יבנה בדידיה להסתיר האור, ולכן קושית הגמ' היא דהא אינו מעמיד לו אספלידא כיון דבונה כותל ברשותו להסתיר אורו, ומשני דשמא בעלמא פלג לי', היינו דמה שנותן לו אספלידא אינו מתחייב אלא שיהי' לו שם אספלידא וכשבונה בדידיה אינו כעוקר מה שכבר שייך לו, דהא מה שהתחייב אינו אלא להעמיד לו דבר ששמו אספלידא, וגם אחרי שיבנה הכותל שמו עליו.

רש"י ד"ה בדנפשאי אנא בנינא. ואתה אין לך עלי חזקת אורה של ג' שנים. לכאורה הא לא טען השני דקנה ממנו במיוחד חזקת אורה, א"כ אפי' אם החזיק ג' שנים מאי מהני הא הוי חזקה בלי טענה, ובאמת ברבינו יונה בשטמ"ק הוסיף דאפילו החזיק כ"ז שלא יטעון שמחל או מכר לו הוי חזקה בלי טענה, ורש"י דלא הוסיף זה משמע דס"ל דלחזקת חלון מהני חזקה בלי טענה וצ"ע.

תוד"ה א"ל בדידי. ומפרש ר"ת שמאספלידא הי' יכול לראות לשדותיו דרך התרביצא. והנה הא דאינו מחויב לעשות גדר שלא יזיק להגינה, צ"ל או דמיירי דמחל לו על הכותל, או דמיירי במקום שנהגו שלא לגדור, אלא דעדיין צ"ע דהא אפי' באופן דפטור מעשיית כותל משום היזק ראי' מ"מ אסור להסתכל על של חבירו אלא דאינו מחיוב לעשות כותל, וה"נ בגינה אסור להסתכל דמזיק בעין הרע, א"כ איך יטעון דרוצה לראות דרך התרביצא לשדותיו דהא אסור להסתכל, ויש לעיין אם אע"פ דהוי כאומר לא תסתיר לי שדותי אע"פ שעי"ז יהי' היזק עין הרע לגינתך ובכ"ז אין למונעו, או משום דיכול לטעון דאע"פ דמוכרח לראות שדותיו דרך הגינה מ"מ לא אסתכל לך על הגינה.

בא"ד. היינו שלא יאפיל לגמרי. כתב מהרש"א דהא דמסקינן דלא מצי למימר אידור כדדרו אבהתי היינו אחרי דהשאיר לו אור, דבית בלי אור אינו שוה כלום, וצ"ע דא"כ מאי קאמר אין להם חלונות זה ע"ז, דהא רק באכסדרה חידשו דצריך הרבה אור, אבל בחלון הא צריך רק שלא יאפיל, וע"ז הא קאמרינן דאין להם חלונות, הרי משמע דיכול להאפיל עליו, וצ"ע.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א