מגן אברהם/אורח חיים/תסח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
פרי מגדים ♦ מחצית השקל טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מחצות ולמעלה. שהוא זמן שחיטת הפסח עסי' תנ"ח מ"ש ואף על גב דהשתא ליכא פסח מ"מ הוי דבר שבמנין שהי' אסור בכל מקומות וצריך מנין אחר להתירו משא"כ בגילוי שמתחלה לא נאסר בכל המקומות רק במקומות שיש נחשים וכן כל כיוצא בזה (הרא"ם ה' חמץ) עמ"ש סי' ט' ס"ה:
(ב) משמתין אותו. וגם אינו רואה מאותה מלאכה סי' ברכה עסי' רנ"א ס"א:
(ג) מלאכה גמורה. וכל מה דשרי בח"ה כ"ש דשרי בע"פ כ"מ בגמ' ובפוסקים:
(ד) מקום שנהגו כו'. הרא"ם בסמ"ג ק' ממ"נ אי בטועין בו שסבורין שהוא אסור הא קיי"ל דמותר להקל להם ואי ביודעין שמותר ונוהגין בו איסור אפי' בשאר ימות השנ' נמי אסור דהוי כמו נדר וכמ"ש בי"ד סי' רי"ד וצ"ל דמיירי ביודעים שמותר ונ"מ לאותן שבאין לשם ממקומות אחרים צריכים לנהוג חומרי מקום שהלך לשם עכ"ל ול"נ דמנהג שנהגו מחמת גדר כגון הכא בניהם אין רשאין לשנות מנהג' אבל אם נהגו בשאר ימות השנ' שלא לעשות מלאכ' רשאי' בניהם לעשות מנהגם ועיין פ"ד דפסחי' ובתוס' דף נ"א ע"א:
(ה) אין עושין. ובליל' מותר עד הנץ החמה (גמ' וע' תוס' דף ב'):
(ו) ולדידן כו'. כ' הלבוש אפשר שבמקומו היו נוהגין כן אבל בשאר מקומות שעברתי ראיתי שעושין מלאכ' גמורה:
(ז) מפני המחלוקת. דמלאכ' א"א לעשו' בצנע' כמו שאר דברים דשרי כשדעתו לחזור (תו' ור"ן):
(ח) עושה הוא במדבר. כשדעתו לחזור (מ"מ) ואם הוא עדיין חוץ לתחום העיר אפי' אין דעתו לחזור שרי (הר"ן):
(ט) שיצא משם. כשדעתו לחזור אבל אין דעתו לחזור נוהג אפי' כקולי מקום שהלך לשם כדאי' פ"ק דחולין וכ"כ הר"ן וכ"ה בססי' רי"ד בי"ד ודברי הש"ך שם צ"ע:
(י) וחומרי מקו' שהלך לשם. אף על פי שדעתו לחזור מפני המחלוקת:
(יא) ואעפ"כ לא יתראה כו'. פי' כשנוהג חומרי מקום שיצא משם לא יתראה כו':
(יב) והוא שלא יתראה כו'. משמע דכללא הוא לכל מידי דאכיל' ושאר דברים מותרין בצנעה חוץ ממלאכ' דא"א לעשות בצנעה לכן לא שרי אלא במדבר כמש"ל וכ"מ במ"מ ומשמע בר"ן דאם באו ומצאוהו אוכל צריך לכסות בפניהם המאכל אבל בפני ת"ח שיודעים שזה תלוי במנהג א"צ לכסותו עמ"ש סוף סי' תצ"ו ובי"ד ס"ס פ"ג ובתשו' הרשב"א סי' של"ז ובתשו' ר"ל חביב: כתוב במהרי"ל הבחורי' האוכלים במגנצ"א מבדיקות הקולות שמקילין שם אין לחוש דכ' במרדכי דאין אנו בקיאים בחומרי מקום שיצא משם ושהלך לשם ושוב אמר דאיתא בתוספות פ"ק דפסחים דף י"ד בירושלים סברא הוא לנהוג שם איסור מלאכה בע"פ כיון שמתקבצים שם אף ממקומות שנהגו שם איסור, ומכאן נהג שלא פאנצ"ן של בני ריינו"ס בביתו משום שמתקבצין שם בחורים ממקומות אחרים, וצ"ע מ"ש מבדיקות דלעיל ושמא משום דאיסור חלב דאוריי' וכרת החמיר עכ"ל ול"נ דבשלמא בדיקה מיקרי צינעה דמנא ידעי הבחורים מה אירע בבדיקת הבהמה רק הבודק יודע אבל הפאנצי"ן ניכרים ונראים שנוהגין בהם איסור במקומות אחרי' ע"כ אין אנו רשאין להתירן בפניהם דומיא דירושלים שהיו נוהגין איסור מלאכה שהוא מילי דפרהסיא: ומ"ש להתיר לבחורים לאכול מבדיקות כו' משמע דס"ל דבחורים מקרי דעתם לחזור אף על פי שדעתם ללמוד שם ב' וג' שנים, ומ"מ צ"ע למה כ' דאין אנו בקיאין וכו' ועוד דאם אין אנו בקיאין יש לנו להחמיר, ואפשר דקאמר שאין למחו' בידם משום שאין אנו בקיאין ומספק אין למחו' וצ"ע גדול בזה דהרב' חילוקים יש בין מדינ' למדינ' בענין הבדיקות וא"כ היה צריך לנהוג חומרי מקום שיצא משם וכ"מ בי"ד סי' ס"ד ס"ט וסי"ד: ובמרדכי ריש יבמו' כתוב בני מגנצ"א כשבאין לגרמיז"א צריכין בני גרמיז"א להודיע במקצ' דברים שנוהגין בהם קולות ואז כשמודיעין להם אם דעת' נוטה אחריה' מותר לנהוג באותן קולות אף על פי שאסורי' במקומן כדאמרי' פ' כירה ר' אבא במקומו של ריב"ל היה מטלטל שרג' וכ' מהרמ"ט ובמרדכי אחר מסיק וז"ל וצ"ע בפ' מקום שנהגו שנותנין עליו חומרי מקום שיצא משם ועוד דהא ר' אבא ס"ל להתירה כר"ש ובמקומות של ר"י היה מחמיר עכ"ל ול"נ דלק"מ דמרדכי נמי ה"ק אם נרא' לו ע"פ הדין שהו' מותר מותר לאכול אך קושיא הראשונ' במקומו' עומדת ואפשר שמפני זה כ' מהרי"ל שאין אנו בקיאין:
(יג) והספרים. אפי' ע"י עכו"ם אסור להתגלח אחר חצות (מט"מ) ונ"ל הטעם משום שמטה ראשו ומסייע קצת (עס"א) וב"ח כ' בשם רש"ל להתיר ע"י עכו"ם וע"י ישראל אפי' בחנ' אסור ובלבוש בי"ד סי' שצ"ט משמע דנהגו איסור אפי' ע"י עכו"ם ופשוט דישראל אסור לספר לעכו"ם וכ' מהרי"ל ומהרי"ו דאסור ליטול הצפרני' עסי' תקל"ב:
(יד) שלא יפסידו הבצים. משמע דלהושיב בתחלה אסור עבב"י:
(טו) שלא להקיז. דאיתא ספי"ח דשבת דבערב שבועות נפק זיקא דשמיה טבוח ואי לאו דקבילו ישראל אוריית' הוי טבח להו לבשרייהו ולדמייהו וגזרו רבנן על כל עי"ט משום ערב שבועות, שרעפפי"ן מהרי"ו אוסר ומהרי"ל מתיר מלבד בהושענא רבה מפני שהוא יום דין ובעי"ט האחרון של פסח הכל שרי דאינו רגל בפ"ע (מט"מ) ובלילה שלפני יום טוב נ"ל דמותר להקיז דם חוץ מליל הושענא רבא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |