מגן אברהם/אורח חיים/ד
|
< הקודם · הבא >
פרי מגדים ♦ מחצית השקל טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ויברך ענט"י. לפי מאי דקי"ל אפי' עשה צרכיו ועומד להתפלל אינו מברך ענט"י ובשחרית מברכין צ"ל הטעם כמ"ש הרשב"א דבבוקר נעשה כבריה חדשה וצריכים אנו להודות לו ועד"ז תקנו כל ברכות השחר לפיכך צריכין אנו להתקדש בקדושתו וליטול ידיו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו: כתב ב"ח בשם תולעת יעקב כל ההולך ד"א בלא נט"י שחרית חייב מיתה ובסדה"י כתוב שלא יגע במלבושיו עד שיטול ובג' לא משמע כן עסי' מ"ו ובברכות דף נ"א אל תטול חלוקך שחרית מיד השמש ותלבש, ומשמע בכתבי' שיברך נ"י תיכף ואח"כ יעשה צרכיו ויאמר אשר יצר ול"נ דטוב לעשות צרכיו תחלה כדי לברך א"י תיכף כדי לצאת מן הספק די"א דמברך א"י בלא עשיית צרכיו ומכ"ש אם צריך לנקביו שאסור לו לברך, אמרי' בגמ' רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום משום כבוד קונו כ"כ הרמב"ם פ"ד מה' תפלה וכ"כ בהגמ"נ:
(ב) ואפי'. הטעם הואיל וקודם נט"י אסור ליגע בנקבי' לסותמן ולפותחן ועכשיו מותר ליגע מברך אשר יצר (ד"מ) ול"נ משום דנעשה כבריה חדשה כמש"ל:
(ג) סי' ק"ס. כוונת רמ"א דדוקא מים שנשתנו מראיהן או נעשה בהם מלאכ' המוזכרים בסי' ק"ס:
(ד) כשרים. ואפי' כלי וכח גברא אינו מעכב ומברך כמ"ש ס"ז:
(ה) דלא מברך. ולבוש כ' לברך על נקיות ידים וכמ"ש סכ"ב עמש"ש ואפשר דמיירי כאן שאין רוצה להתפלל עתה וב"ח פסק דלעולם מברך ענ"י:
(ו) לא כלי. פי' בדיעבד היכא דא"א בע"א אבל היכא דאפשר טוב להקפיד עמ"ש ס"א וניגוב ג"כ אינו מעכב (ברכת אברהם ח"ב) וע"ש ח"ט מסי' רפ"ח עד סי' רצ"ה:
(ז) כלי. אבל ע"ג קסמין אסור עסי' קפ"א ס"ב, כתב בסדה"י שטוב שיהא כלי התחתון מאוס ואין צריך ליטול אלא האצבעות ויגביהם למעלה ובכתבים אי' לא ישפוך על יד אחד ג' פעמים רצופי' אלא פ"א ע"י ימין ופ"א ע"י שמאל ויטלם עד הפרק הזרוע, וצריך לפשוט הכפות לקבל הטהרה כמי שרוצה לקבל דבר ויגביהם כנגד הראש ועסי' תרי"ג:
(ח) לא יטול. פי' שלא ישפוך לו על ידיו אבל להביא לו מים מותר וכ"מ בב"י בשם הזוהר שהטעם משום והזה הטהור על הטמא:
(ט) ולתפלה. ויברך ענ"י כמ"ש סכ"ב ועמש"ש:
(י) בשלש מימות. וה"ה בנהר דקמא קמא אזדי להו והני אחריני נינהו, וכ"מ בחולין דף כ"ה ובע"א דף מ"ו: ופשוט דלא בעי מ' סאה דלא גרע מצרור בסכ"ב ועסי' קנ"ט דלא כע"ת וסי' ק"ס ס"ז:
(יא) ולהעביר. דבניעור לא חיישינן שנגע במקום מטונף וגם לא נעשה בריה חדשה:
(יב) בלא ברכה. וב"ח כתב דיברך משום דלא פלוג רבנן והוכיח כן מתשובת הרא"ש ומ"מ אינה ראיה כ"כ דהרא"ש סובר דאף לתפלת המנחה צריך לברך בנטיל' וא"כ ה"נ אף ע"פ שלא הגיע זמן תפלה כיון שסופו להתפלל מברך אבל לדידן עיקר הטעם משום בריה חדשה וזה אינו אלא בישן:
(יג) רוח רעה. הכא לא נקט להתפלל כמ"ש סעי' י"ג דודאי כיון שקידש ידיו פ"א שוב א"צ לקדש ידיו שנית אפי' ישן שנית דפעם א' נעשה בריה חדשה ולא ב"פ אלא הספק הוא משום ר"ר ולכן אפי' ישן שנית א"צ ברכה דלר"ר א"צ ברכה:
(יד) ישן ביום. דוקא ס' נשמין (לבוש וסדה"י):
(טו) שלא לישן. ובכתבים אי' שלא לישן ביום, ועסי' רל"א ס"א ובעמק המלך מביא שבשבת יש לישן ביום ועסי' ר"צ:
(טז) פ' הישן. וצ"ע דלא נמצא שם כן אלא על האמוראים וגם לכ"ע אסור לישן ביום יותר כמ"ש סי' רל"א אבל דוד אפי' בלילה היה נזהר כמ"ש הרב"י בשם הזוהר ובברכות דף ג' אי' בהדיא עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס והוא ס' נשמי והא דאמרי' דהיה לו כנור לאתעורי' משנתי' היינו אם הגיע חצו' תוך הס' נשמי דבאמ' היה ישן כמה פעמים ס' נשמי בחצות לילה הראשון וצ"ל דק"ל לרמ"א למאי נ"מ כ' הרב"י דוד היה נזהר וכו' אלא שבעל נפש יחמיר לעצמו וע"ז קאמר ובגמ' פ' הישן וכו' פי' דלא יחמיר בעל נפש אלא ביום:
(יז) במים. ולא במידי דמנקי (מרדכי) וא"צ ג"פ (סדה"י):
(יח) מבית הכסא. ירחץ תכף כמו בשחרית [שם]:
(יט) מנעליו. פי' בידיו:
(כ) בין המתים. היינו בית הקברות (תשובת מהרי"ל סי' כ"ג) וכתב שיש ליטול קודם שיתפלל על הקברות ורוחצין שנית בשובו לחצר בה"ק שהשדים מלוין החוזרים ויש לרחוץ גם הפנים עכ"ל ע"ש:
(כא) שנגע במת. משמע דאם הלך אצל מת א' א"צ נטילה מיהו נהגו ליטול אפי' נכנס למת א' וה"ה המלוין אותו:
(כב) שמפליא כליו. אפי' לא נגע בכנה שלא מצא:
(כג) אין להקפיד. מותר ליגע בידו עד הפרק הנקרא קובד"ו ובצוארו עד החזה (ב"י סי' צ"ב בשם כל בו וס' היראים):
(כד) או בעפר. או בקורה (ס"ח) בין שהם מלוכלים בין שהם בהיסח הדעת (טור סי' צ"ב):
(כה) על נקיות ידים. צ"ע דבס"ס קנ"ט פסק דלעולם מברך על נט"י וכ"מ בתשוב' רשב"א סי' קצ"א ובסי' תשנ"ד ע"ש דעיקר הציווי ליטול מן הכלי ולכן אין אנו מברכין ענ"י לתפלת מנח' משום דדי בנקיון עפר וא"כ למה פסק כאן על נקיות ידים עמ"ש ס"א ועסי' קכ"ח ס"ו:
(כו) קודם נטילה. דסתם ידים אינן פסולות לברכה דהרי מברכין על הפירות וא"צ נ"י:
(כז) ערום. שמסתמא ידיו מטונפות בנגיעו' בית הסתרים כמ"ש סעיף כ"א:
(כח) שינקה אותם. בצרורות ובכל מידי דמנקי (כ"ז ברשב"י סי' קנ"ג) ומ"מ בקומו יאמר מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמל' רבה אמונתך שאין בזה לא שם ולא כינוי (סדה"י):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |