מגיני שלמה/שבת/מה/א
מגיני שלמה 
שבת מה א
ד"ה אלא שמן שבנר ותימא לר"י דאמאי נקט שמן שבנר טפי ה"ל למנקט גרוגרות וצמוקים כו':
לענ"ד דיפה נתישבה קושי' זו בדברי רש"י ז"ל שפי' בדברי ר"י אין מוקצה לר"ש בדבר הראוי עכ"ל פי' לנו לתרץ קושיא זאת דחטין וזרען הם ראוין לאכילה כיון שלא השרישו וכן בצים מיירי שלא רקמו עדיין דאל"כ אפי' בחול אסורין מדרבנן כנודע וא"כ השיב ר"י דבדבר הראוי אין שום מוקצה לר"ש כ"א במוקצה מחמת מצוה אבל גרוגרות וצמוקין מיירי שאינן ראוין לאכילה היטב דהכי מסקינן פ' אין צדין דף כ' דברייתא דמייתי הכא מיירי דאחזו ולא אחזו דאיכא אינשי דאכלי ואיכא לא אכלי וא"כ גם גרוגרות וצמוקים דר"י אמר שמואל מיירי בהכי דהא פריך ומידי אחריני לא והתניא כו' וכן פי' רש"י בהדיא ד"ה אלא גרוגרות כו' דאינו ראוי לאכילה וכן פי' לקמן אלא בגרוגרות כו' הלכך אין דעתו לקחתם עד שיתקנו היטב משמע דמיירי שלא נתקנו היטב וא"כ לא דמו לחטין וזרען שהם ראוים:
ונ"ל להרחיב עוד דהא תרי גווני מוקצה נינהו דפליגי בה מוקצה מחמת מיאוס הוא מחמת דלא חזי לתשמיש כדפי' רש"י במתני' נר חדש לא מאיס וחזי לאשתמושי משמע הא ישן לא חזי. ומוקצה מחמת איסור הוא חזי אלא שד"א גורם לו והוא האיסור וא"כ ר"ל בעי מיניה דר"י לר"ש דלית ליה מוקצה מחמת איסור כיון שהוא ראוי אבל אם דחיה בידים מבעיא לי וע"ז השיב דכל דבר שהוא ראוי לא נדחה לר"ש כ"א מחמת מצוה ור"י אמר שמואל מיירי מדבר שאינו ראוי שהוא נמשך ממוקצה מחמת מיאוס לית ליה לר"ש כ"א גרוגרו' שנמאסות ונסרחות מאד ובהא מודה ר"ש דהוי מוקצה מחמת מיאוס:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |