מגיני שלמה/כתובות/נה/א

מגיני שלמה כתובות נה א

דף נ"ה ע"א

ד"ה ולשבועה פ"ה לענין ע"א ולא א"ש כו' ואני אומר דרש"י ז"ל ס"ל דאפי' אם גם בחוב דעלמא הוי דינא הכי מ"מ לא ק' כלום דאין כוונת ר' ינאי שהתוס' דומה לכתובה ולא לחוב אלא כוונת ר"י דלא תימא שהיא מתנה ואינו חוב עליו ככתובה וא"כ לא היתה נשבעת כיון דיהיב לה במתנה דוגמא דאמרינן גבי עוברת על דת וכן גבי שבת דס"ד שתגבה כיון דיהיב לה במתנה:

ועוד דגבי שבועה הוי רבותא טפי דס"ד דלא בעי שבועה כיון שהוסיף לה הוא מדעתו ואינו חיוב עליו ודאי לא פרע לה כ"כ מהרה קמ"ל דהוי ככתובה ואין הכי נמי אי הוי כחוב הוי נמי דינא הכי אלא דקמ"ל דלא תימא שאינו חוב כלל וקאמר האמת שהיא ככתובה דלמה לו לאמר שהיא כחוב כיון שהיא כתובה ועוד דמדברי רש"י משמע ברוב אלו הדברים דר' ינאי קאי אכל דיני כתובה דתנינן במתני' או דאתמרא במימרא דכל דינין השנוין שם במשנה אכתובה או אתמרו במימרות אמוראין הוי גם תוספת בכלל המשנה או המימר' ולכן קאמר שהיא ככתובה דגבי כתובה תנן לה לקמן ואפילו בשבועה פ' כל הנשבעין תלי לה לשאר שטרות בכתובה וכן מאן דמשוה שאר שטרות היינו דשאר שטרות הוי ככתובה וא"כ קאמר ר"י דגם תוס' הוי ככתובה וא"כ קאמר ר"י דכל דיני שבועה השנוין בכתובה ה"ה בתוס' ועו' כיון דשאר הדינין לא שייכין כ"א בכתובה ולא בחוב א"כ קאמר ר"י גם אשבועה שהיא ככתובה דלמה יעשה מזה ענין בפני עצמו לומר שהוא כחוב כיון שגם בכתובה הוי דינא הכי:

ד"ה גר' כפירוש ר"ח כו' הנה רש"י ז"ל וכן הרי"ף ז"ל כגרסא זו לכך נראה ליישב דגבי ארעא קאמר יחד לה שפירושו שעשאו אפותיקי וכתב לגבות מזה כדפירש רש"י אבל בלא אפותיקי אפשר דצריכה שבועה אע"פ שיחדן לעצמו והבטיחה לגבות ממנה מ"מ כיון שהיא קרקע אמרינן שמא התפיסה צררי שתגבה ממטלטלי אבל מטלטלי' אפילו לא כתב לה שהן אפותיקי אלא שיחדן לעצמו והבטיחה שתגבה מהן אמרינן שלא התפיסה צררי אחרינא כיון שיחדן כבר והקצה אותן לכתובה ולכן קאמר גבי ארעא יחד לה ופירש"י שכ' לה כו' וגבי מטלטלין כתב סתם המיחד מטלטלין ולא הזכיר שכתב לה כלום וגם לא הזכיר שיחד לה רק המיחד מטלטלין עו' נ"ל דגבי מטלטלי' קאי גם אמלת' אחריתי כגון מטלטלי' שהכניס' לו בנדוני' שגם זה הוא כתובה כדאי' לעיל והן בעין נוטלתן בלא שבועה דכיון שהן בעין לא התפיסה צררי ע"ז דאע"ג דביבמות ריש פרק אלמנה פליגי אמוראי וס"ל לחד דיכול הבעל לסלקה במעו' היינו כשרוצה לסלקה אבל בסתמא אמרינן דלא סלקה ונוטלתן כך ולפי זה צריך לפרש ליתנהו בעינייהו כפירוש הרי"ף דר"ל שהן עצמן אינן בעין אלא מכרן ולקח מטלטלין אחרים בעדם והיא ידיע כמ"ש ז"ל בפי' אבל אם אבדו כפירוש רש"י פשיטא דבעי שבועה דמה לי אם הוציאם ונתחייב מעות או אבדו שהוא חייב באחריותן ואימא התפיסה צררי ולא דמי ליחד מטלטלין דשם כיון דיחד כבר לא חזר והתפיסה צררי אבל מטלטלין דצאן ברזל שהן באחריותו למה לא יתפיס' צררי אם אבדו שנעשה חייב כיון שלא יחד לה לכתובה וזהו פירושו לפי ע"ד ולכן לא פירש כפירוש רש"י ז"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף