גליוני הש"ס/כתובות/נה/א

גליוני הש"ס כתובות נה א

דף נ"ה ע"א

וכל זמן שהיא בבית אבי'. נ"ב עיין שו"ת הר"י מגא"ש סי' פ"ה דגם לת"ק דלקמן ק"ד א' במשנה ג"כ אם שהתה בבית בעלה כ"ה שנים אין גובה גם התוספת אע"ג דתוספת אינו דבר קצוב לכל הנשים מ"מ לפום גמלא שיחנא ואשה כבודה שתוספתה מרובה גם טובתה מרובה ועוד דכיון דעושה טובה נגד הכתובה ואזדא לה כתובה אזדא ליה תוספת ממילא כי בהתבטל העיקר מתבטל גם הטפל ע"ש וצע"ק דעשיית טובה הוי רק כפרעון ובנפרעת הכתובה ולא התוספת הרי גובה התוספת:

צריך אימלוכי ביה. נ"ב עיין חולין י"ח א' שליחותי' קא עבדי' ע"ש ברש"י וע"ע ב"מ י"ח א' שאני אומר כתובין היו ונמלך כו' ועיין שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקנ"ז שכ' ולהמלוכי לא חיישי' כו' עש"ה ועיין ר"ן קידושין ריש האיש מקדש ד"ה אסור לאדם:

בתר אומדנא. נ"ב עיין בענייני אומדנא בשו"ת צמח צדק סי' ע"ח ובשו"ת מעיל צדקה סי' נ"ג ועיין מהרי"ק שורש קכ"ט וע"ע שם שורש א' ועיין שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קמ"ו ושו"ת חיים שאל [ח"א] סי' י"א וסי' ס"ג וסי' ס"ד ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' פ' ועיין שו"ת חות יאיר סי' ל"ג ל"ד ל"ה וסי' ל"ז וע"ע שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תקצ"ח מה שמחלק שם באומדנא בין אפוקי ממונא לאוקומי ממונא דלאוקמי ממונא לכ"ע אזלינן בתר אומדנא ע"ש וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקל"ב וע"ע שם סי' תתקנ"ה מש"ש דע"כ לא אמר אומדן דעתא הוא אלא לעניין איסורא אבל לאפוקי ממונא לא מפקי' כו' ע"ש וע"ע שם סי' תתקנ"ז עש"ה בכל התשובה וע"ע שם סי' אלף מ' וע"ע שם סי' אלף נ"ט עש"ה ועיין שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תרי"א וסי' תתקמ"ב ועיין שו"ת גאונים בתראי סי' נ"א וסי' נ"ב וסי' נ"ד ועיין שו"ת מהרי"ל סי' צ' ע"ש חידוש דכ' ובכמה מקומות נמצא בתלמוד דאזלינן בתר אומד הדעת ומנא ליה הא מאב החכמים שהע"ה שאמר תנו לה את הילד ומנא ליה דהיא אמו אלא ש"מ אזיל בתר אומדנא עכ"ל וע"ע שו"ת מהרי"ל סי' צ"ו וע"ע שו"ת מהרי"ו סוף סי' ע"ט וע"ע שו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ' ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' א' ד"ה וראיתי בקונדרס כו' אי יש לפסול עדים מכח אומדנא ע"ש וע"ע שם סי' פ"ד ד"ה עוד כתבת בכמה מקומות דמשום אומדן דעתא לא סמכי' לאפוקי ממונא ע"ש כל הדיבור ועיין שו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ט עש"ה ועיין שו"ת משפטים ישרים סי' קע"א ועיין שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות י' ד"ה תשובה על קרקע כו' ושם כלל ל"ב אות ו' ועוד שם כלל ל"ד אות א' בארוכה ומש"ש מהך דב"ב נ"ח א' נ' כוונתו דלא הי' שם השערה לבד דוודאי זה בנו דאין זה אומדנא שאומדין דעת בני אדם רק אומדנא שאנו אומדין מדעתנו להוכיח מציאות דבר ולא ה"ל לרא"ש למיחשבי' בין כל אידך דמייתי דהם אומדנא בדיעות ב"א וזה הוא מבוקש כוונתו שם ע"ש רק נ' דהרא"ש מפרש הך דב"ב דבלא"ה כיון שהיו לו י' בנים ואמר שהנכסים יהיו רק לאחד מהם אומדין אנו דעתו דוודאי הי' כוונתו להקנות לאותו שמכבדהו ואין רוצה להכות קברו לא לשאר הגרועים והכו על קברו ואנן סהדי דאילו ידע שיהי' כן שהט' יכו ולא האחד הי' נותן בפירוש לאותו האחד ודו"ק ונזכרתי דכן הוא בתשב"ץ ח"א שם סי' פ' עש"ה וע"ע רא"ש שם כלל ס"ד אות ה' עש"ה וע"ע שם כלל ס"ח אות כ"ג עש"ה בארוכה וגם שם מבואר דמקור הא דאזלינן בתר אומדנא הוא מהך דתנו לה את הילד היא אמו עש"ה וע"ע שם כלל ע"ח אות א' ואות ג' עש"ה וע"ע שם כלל פ"ו אות א' עש"ה וע"ע שם כלל ק"ז אות ו' ד"ה עוד שאלוהו הרבה שאלות עש"ה כל הדיבור ועיין נדרים ס"ג ב' בר"ן ד"ה שדרך ועיין שו"ת חוט המשולש טור א' סי' כ"ח אות א':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף