מגיני שלמה/כתובות/כ/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
ד"ה טמאות פ"ה כו' לעד"נ מה שהבנתי מסוגיא זו בהא דפריך ומספיקא מי מחזקינן טומאה כו' וא"כ התרצן שמשני עיר הסמוכה לב"ה ע"כ משני דהא הוי ודאי טומאה דוודאי כיון דהעיר סמוכה לב"ה קוברים הנשים ומוכי שחין גם סביבות הב"ה משא"כ בשאר עיירות לא מחזקינן בהם טומאה אע"ג דאיכא נפלים ומוכי שחין אין קוברין שם אלא מוליכין למקום קברות כך צ"ל סוגיא דבלאו הכי לא ידעתי לחלק בין עיר הסמוכה לב"ה לשאר עיירות כיון דבספיקא לא מחזקינן וא"כ קשה לי על פי' ר"ח איך נחזיק מספק טומאה לומר שהיתה קרובה ונעשית רחוקה אבל לפי' רש"י ז"ל נ"ל דא"ש דס"ל לתלמודא דלעולם מחזקינן בודאי שקוברת שם כיון שב"ה שם קוברין גם בסביבות וא"כ קשה ליה לתרצן כיון דמוחזק לן שקוברין שם מה בכך דדברא אינש בהדה ואין אדם יודע הרי ע"כ נשכח הדבר דהרי אינו מוכרח שזוכר אדם עד ששים שנה דמאי דאמרינן עד ס' שנין מדכר היינו שיכול לזכור ולכן קאמר ולבית הקברות אזלא ר"ל ברחוקות חדשות כיון שאין אדם זוכר יצתה עיר זו משאר עיירות הסמוכות לב"ה דמחזקינן בהו בוודאי שקוברין סביבות הב"ה ואמרינן דלבית הקברות אזלא ונעשי' ספק בעלמא כשאר עיירות א"י דלא מחזקינן בהו טומאה וזהו לשון הלכך טומאה בא"י' כו' ר"ל כיון דאמרינן בהו דאזלא לב"ה הוי כשאר א"י משא"כ ישנות דליכא ריעות' דנימא דאזלא לב"ה הוי וודאי טמא דברור שקוברין גם סביבות הב"ה וכל שינויא דתרצן אינו אלא בחדשות לחלק בין חדשות דקרובות ובין חדשות דרחוקות דבקרובות ליכא ראייה אבל ברחוקות איכא ראייה דאזלא לב"ה כיון דדברה אינש בהדה ואין יודע אמרינן דלב"ה אזלא:
ולפי זה אין אנו צריכין לדוחקים שדחק הרב מהר"ר שמואל אידלש נר"ו שפירש דגם לרש"י ז"ל צ"ל דס"ל כפירוש התוספות גבי ישנות דטמאות בקרובה שיש קרובה הימנה אע"ג דלא שבקה קרובה ואזלא לרחוקה אלא ע"כ הטעם שמא לא היה כאן הקרו' והרחוק היה אז הקרוב וכן גבי דרך ב"ה ע"ש דנ"ל דוחק לפ' בדברי רש"י סברא שלא הזכירה כלל דא"כ היה מפרש כולה סוגי' בדרך זה כמ"ש הוא בעצמו ולפי דרכינו א"ש דסבר התלמוד לשיטת רש"י דוודאי הנשים קוברות בכל תל שסביב הקברות אפילו ברחוק ומוליכות א' עמם אך בחדשות שאין אדם זוכר אתרע הודאי ונעשו כשאר א"י דבספיק' לא מחזקינן טומאה כיון שאין הולכת בלא אינש בהדה ואין זוכר לגבי דרך לפי דעתי אין צורך דהמקשן לא ירד לכך לדקדק ומ"מ נ"ל דהמקשן היה סובר ג"כ דוודאי הוא דמתרמי בין השמשות אך ברחוקות כיון דהוא רחוק אע"ג דקרוב לודאי הוא שקברו גם בהן מ"מ כיון דאתרעי הודאי כיון שאין זוכר נעשה כספק אבל בקרובות אע"ג דאין אדם זוכר כיון דהן קרובות ונקל לקבור בהן לא סמכו על זה כיון שהוא ודאי ואמרינן דלמא נשכח או מתו הקוברין וע"כ צ"ל גם לדבריו דחלוק זה הוא בין קרובות לרחוקות דברחוקות לא עקמו מן הדרך לקבור בהן ודוק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |