אילת השחר/כתובות/כ/ב

אילת השחר כתובות כ ב

דף כ' ע"ב

לסוף אידכר רב אשי. עיין בהגהות אשר"י דמה דאמר קודם שאינו זוכר לא הי' בב"ד דאילו בב"ד אינו חוזר ומגיד, ועי' בתוס' ב"ק דף נ"ו. והר"ן בשבועות (הובא בקצוה"ח סי' כ"ח ס"ק ח') ס"ל דזה לא מקרי חוזר ומגיד.

התלוליות הקרובות וכו'. לכאורה לא חיישינן שילך לקבור מת בקרקע של אדם אחר, וגם לא מיירי דחיישינן למת מצוה דקנה מקומו, דא"כ מאי שייך לומר כולהו לבית הקברות אזלי. והנה צ"ל דאינו רה"י דהא ברה"י מאי פריך עילה מצאו וטיהרו ארץ ישראל, דהא ברה"י הא ודאי טמא מה"ת ואיך יכולין לטהר, וכן ברמב"ם (פ"ח מטומאת מת) זה הובא יחד עם בית הפרס ושדה שאבד בה קבר דכל אלו ברה"ר. אמנם במשנה אחרונה (פט"ז מאהלות מ"ב) כתב דלא הולכין אנשים בתל והוי כספק טומאה ברה"י, ונתקשה דמ"מ הא התל הוי כדבר שאין בו דעת לישאל וצריך להיות טהור. ולכאורה לגבי כל ההולכים שם הוי כספק שרץ ספק צפרדע, ויש לפרש דטימאו ואע"ג דהוי ברה"ר, כמש"כ התוס' לקמן (דף כ"ט ע"ב) לענין בית הפרס.

ועי' בתפארת ישראל (אהלות שם אות ל"ב) דביאר דמה דבישנות טמא אפי' רחוקות, היינו תיכף אחרי נ' אמה, דאל"כ אסור כל תל שבא"י שמא הי' כאן העיר ונחרב אלא ודאי דכולי האי לא חששו. ומ"מ צ"ע דנמצא דכל החילוק בין חדשות לישנות הוא במשהו, דחדשות עד נ' אמה וישנות עוד משהו טמאות, וצ"ע.

ולפי המסקנא דקוברות שם נפליהם צריך טעם למה צריך דוקא עיר הסמוכה לבית הקברות, דהא קבורת נפלים אינם שייכים עם מה דסמוך לבית הקברות, ואין לומר דאה"נ דלמסקנא הדרינן מדברי ר' זירא ולא צריך קרוב לבית הקברות, דהא ברמב"ם (פ"ח מטו"מ) פסק דרק תל הסמוך לעיר הסמוכה לבית הקברות מטמאינן וצריך טעם, וראיתי בפנ"י שעמד בזה.

חדשות טהורות ישנות טמאות. מכל הסוגיא מבואר דכדי שיהי' טהור צריך שיהי' הוכחה שלא קברו שם מת, ולכן בחדשות כיון דלא זוכרין הרי דאין קבור שם, ובישנות אין ראי' מדלא זוכרים ולכן חיישינן, ואינו מבואר כל כך אם זה ספק ממש ומעיקר הדין מחמירין, ואפילו לפי"מ שנטינו דזה רה"ר, מ"מ כיון דזה מקום קבוע שתמיד יכשלו שם יש להחמיר כמש"כ התוס' בסוף הפרק, אבל כל זה מפני שזה ספק גמור וצריך הוכחה וראי' שאין שם קבר, ובפרט אם נימא כמשנה אחרונה באהלות (פט"ז מ"ב) דזה כרה"י ולכן כדי לטהר צריך הוכחה גמורה, ולפי"ז צריך לומר דההוכחה הזאת סגי להוציא מידי ספק גמור שמעיקר הדין הי' לטמא, ואע"ג דחזקה לא מהני לטהר ברה"י וכן ס"ס, מ"מ הוכחה כזה מהני, דרק חזקה שאינה בירור רק דין וכן ס"ס לא מהני, אבל בירור והוכחה מהני, ובחדשות כיון שלא זוכרים סגי להיות הוכחה שלא נמצא שם קבר, או דבעצם אינה הוכחה שבכחה להתיר אילו הי' ספק גמור, אלא כיון דאינו אלא חשש בעלמא ומחמירין, סגי בהוכחה כזאת שלא נחדש חומרא בחשש בעלמא.

עד נ' אמה אזלא איהי לחודה טפי דברא איניש בהדה. לכאורה הי' צריך להיות טמא רק חלק מהתל דהוא בתוך נ' אמה מן העיר ולא כל התל, אבל לא משמע כן אלא דכל דהתל מתחיל בתוך נ' אסור כל התל, וצע"ק דלמה ניחוש שתלך רחוק בתוך התל, דכמו שלא תלך אם התל מתחיל יותר מנ' אמה, ה"נ לא תלך בתוך התל גופא יותר מנ' אמה מהעיר.

ובהא דחיישינן עד חמישים אמה שמא קברו שם, לכאורה הא אמרינן בב"ב (דף כ"ה) מרחיקין את הנבילות ואת הקברות מן העיר חמישים אמה, ולמה לנו לחוש שעשו שלא כדין הרחקה, ואי החשש שקברו יותר רחוק מנ' אמה אלא דהתל מתחיל בתוך נ' אמה לעיר, א"כ נמצא דחלק מהתל שהוא בתוך נ' אמה אין לחוש בו לטומאה ולא משמע כן, וע"כ צ"ל דחיישינן שמא עשו שלא כדין הרחקה, ועיין בהפלאה.

האי סהדותא עד שיתין שנין מידכר טפי לא מידכר כו' התם הוא דלא רמיא עליה אבל הכא כיון דרמי עליה אפי' טובא נמי. ומובא שהק' הגאון ר' ישראל סלנטר זצ"ל דאכתי מאי מהני עדות זו הרי היא עדות שאי אתה יכול להזימה, דהא שאר אנשים דלא רמיא עלייהו דבר זה כבר אינם זוכרים, ואין מי שיזימם, וצ"ל דשייך שיתרמי עדים שהי' נוגע להם, ויזכרו שאותם שני עדים היו עמהם במקום ההוא שהם זוכרים, ולא במקום שמעידין.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א