מגיני שלמה/כתובות/כד/א

מגיני שלמה כתובות כד א

דף כ"ד ע"א

ד"ה אבל אינו נאמן וקשה דלהכי ליכ' למיחש ול"נ דכבר ישבו רש"י ז"ל דמעלה עשו ביוחסין פי' בכהונה כמ"ש רש"י לעיל דף י"ג ביוחסין בכהונה וא"כ הוא מיושב דוודאי לוויים וישראלים ישיאוהו בסתם אע"פ שאין מכירין דכל ישראל בחזקת כשרות הן אך כהנת מיוחסת לא התירו חכמים בסתם משום מעלה ואע"ג דבקידושין פ' י' יוחסין אמרינן דאיהו בדידיה לא הצריכו חז"ל לבדוק דלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין וכמו שהביאו התוס' ז"ל שאני התם דמחזקינן ליה בכהן ובא לישא אשה כמ"ש שם התוס' בהדי' דמיירי בהכי והכי מוכחא מתני' התם דקתני וכל שהוחזקו אבותיו כו' משיאין לכהונה משמע דמיירי בכהן המוחזק בכהונה שם לא הצריכו חז"ל לדידה לבדוק בדידיה כיון שהקילה התורה בהן שלא הוזהרו לינשא לפסולין וכדפי' רש"י ז"ל שם משא"כ הכא דמיירי שהוא בא להחזיקו לכהונה ואין אנו מכירין אותו בזה עשו חז"ל מעלה שלא להשיאו אשה כ"א בבדיקה ובדברי רש"י ז"ל מיושב מאי דאמרינן לעיל בפ"ק דלר"י ס"ל בראוה מדברת חיישינן לנתין ולממזר ואפי' לר"ג אי לאו דהיא טוענת ברי חיישינן כדאיתא לעיל ותימא מ"ט דמותרת לינשא סתם אפי' למי שאין מכירין אותו דמוקמינן לכל המשפחות בחזקת כשירות דאין לומר דזנות שחני דקנסינן לה כיון שזינתה דא"כ מאי פריך אביי בגמ' מאלמנת עיסה והיכא מדמי זנות לנשואין והא זנות שאני משום קנסא דאע"ג דאלמנה עיסה שאני דאפי' בנשואין לא שייך התם לאוקמי בחזקת כשרות כיון שהוחזקה משפחה זו בפסול שנתערב בה חלל מ"מ מאי פריך אביי כיון דליכא הכא ספיקא כלל דהא היא ניסת בלא בדיקה כלל רק בזנות קנסו א"כ לא. קשיא מידי דלעולם ר"י קאי בספקא לקולא רק גבי זנות שאני דדוחק לומר דלר"י אסורה לינשא ג"כ בסתם דזה מחלוקת חדש הוא ומנ"ל לאביי ועוד דמאי מקשה דר"ג אדר"ג דלמא לר"ג אלמנה עיסה אסורה דהוחזק בה פסול. וליכא למימר בה אוקמה בחזקת כשרות. משא"כ מדברת ס"ל לר"ג דלא קנסו בזנות:

ועוד תימא דהתוספות עצמן פירשו שם ד"ה השבתנו על המעוברת דלר"ג אשה מזנה בודקת ומזנה ומאי בודקת והלא היא ניסת בסתם ואינה בודקת ועאכ"ו בזנות דתקיף יצרה ומתכוונת לעבירה ואצ"ל דאין קשה דר"ג אדר"ג כלום וכמ"ש וגם לישנא דאשה ניסת בודקת וניסת לא משמע דקאי דווקא אאלמנת עיסה אלא אכל הנשים וכן משמע קצת לישנא דרש"י שכתב בודקת וניסת וי"ל שבדקה ואי קאי אאלמנת עיסה לא מתישב לישנא די"ל כיון דאהא קאי מהו י"ל והלא ודאי בדקה אבל אי קאי אכל הנשים א"ש דסתם נשים בודקות ונ"ל שגם זו אעפ"י שספק גירושין הן והבדיקה קשה בה מ"מ לא ניסת עד שבדקה וצריך לומר דאע"ג דאין אשה מחויבת לבדוק דלא הצריכוה חז"ל דלא הוזהרו כשרות כו' מ"מ היא עצמה מסתמא בודקת ואינה נישאת כ"א לודאי כשר מ"מ קושיות הראשונות צ"ע ולפי שיטתינו א"ש הכל דגבי כהנת:

לא התירו חכמים בלא בדיקה דמעלה עשו ביוחסין כמו לר' יהושיע ודברי הכל ואסורה לינשא למי שאין מכירין ולא הוחזק בכשרות כלל ולפי ע"ד נראה דהסוגיא פשוטה לדברי רש"י ז"ל ועיין בהרב המגיד בהל' איסורי ביאה פ"ק ודוק:

(שייך לעיל) ד"ה שאני התם דריע חזקייהו וק"ק כו' נ"ל דרש"י ז"ל נשמר מזה שכתב ד"ה בקשו כתבם דהוצרכו להתיחס לפי שהתחתנו בגולה בגויי הארצות א"כ אלו הכהנים בני הקוץ היו בתחלה בבבל בחזקת כהנים ונשאו כפיהם כי לא נתנו חכמי הדור אל לבם ליחס' כיון שלא היתה בהם ריעותא והיו סבורים שיש להם כתב יחס וכיון שהתחילו להתערב משם ואילך הוצרכו להתיחס ומשם ואילך כל ב"ד וב"ד ומקום שהיה ישיבה קבוע נתנו לב על הדבר לבדוק אחר כל נושא כפיו ואוכל תרומה לכל חד כדאית ליה ובאמת קשה לי קצת גם על דברי רבינו תם ז"ל אי ס"ד דבבבל לא היו נושאין כפיהם כ"א הבדוקים למ"ד מעלין א"כ למה הוצרכו להתיחס בעלותם לא"י כיון שכבר בדקו הב"ד בבבל אחר נושאי כפים אלא ע"כ צ"ל שקודם שנתערבו לא היו בודקים כלל והיה כ"א בחזקתו עד שהתחילו הפסולין ואז התחילו בתי דיני ישראל בכל מקום לבדוק משעלו הפסולין בימי עזרא וחששו שמא יתערבו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף