מגיני שלמה/ביצה/טו/א

מגיני שלמה ביצה טו א

דף ט"ו ע"א

אלא בקשין וכו' פי' רש"י אבל רכי' אסורי' ול"נ כו'. ובעיני לע"ד אין כאן קושיא דאפשר דנמטא גמדא לא חזיא ללביש' כלל וא"כ שרי' דקאמר היינו לתשמישה וה"ל כאלו אמר דכרים וכסתות שרו דא"י לפרש דשרי בשכיבה דפשיטא דהיינו תשמישייהו דה"ה נמט פירושן כמו כרים דלא חזו כ"א להא:

שם ד"ה היה בא בדרך פירש"י דתרווייהו בשבת ולפי זה קשה אמאי שני בלישניה. לעד"נ דבדרך מחויב להניח ידו עליהם משתשקע החמה מיד שלא יראוהו כמ"ש רש"י ז"ל אבל בב"ה דליכא למיחש שם שיראוהו כ"א אחר קדוש היום שאז הולך לביתו נקט ק"ה ואע"ג דבברייתא תני בשניהם ק"ה זה ק' לענ"ד אף לפי' התוספות דלמה נקט בסיפא ק"ה והלא מחויב להניח ידו עליהם משתשקע החמה מחמת לילה דאין לפרש דקמ"ל דשבת לאו ז"ת היא דהא מרישא שמעינן לה וא"כ איך תנא התנא זמן במאוחר ולא קמ"ל דקודם זה מחויב לכסות. ודוחק לומר דהאי תנא ס"ל שבת לאו זמן ת' כדס"ל לחד תנא פ' המוצא תפילין עכ"ל דתנא לא נחית לדקדק בזה ועיקר כוונתו לאשמועינן דאין צריך לסלקם ואשמועינן רבותא דאפי' אחר ק"ה שרי אבל אביי קמ"ל עוד חדוש כמ"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף