חתם סופר/ביצה/טו/א

חתם סופר ביצה טו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא בקשין במסכ' יומא ס"ט ע"א ובמסכת תמיד איכא שינוי אחרינא אקושי' דאבנט ורב אשי מתרץ שאני בגדי כהונה דקשין הן ונראה דשינוי קמא נמי לא פליג דקשין קילי דהא בשמעתין ליכא שינוי אחרינא אלא בגדי כהונה אינם קשין כל כך וראוי' קצת להעלאה טפי וכ"כ ראב"ד בס' תמים דעים וס"ל ללישנא קמא התם דבגדי כהונה אינם בגדר קשי' ורב אשי מקיל גם בכיוצא באלו והנה התם פירש"י דקשים מותרין מן התורה בהעלאה נמי ותוס' פליגי וכן משמע מפירש"י דשמעתין דבהעלאה אסורי' רק דליכא למיגזר משום שמא יעלה עליו כיון דמיירו בשמעתין מאותם קשים דלא חזי להעלאה לגמרי נהי אם העלם עליו עביד איסורא דאורייתא מ"מ לא נגזר הצעה אטו העלאה. אך התם דאפי' אבנט מיחשוב קשים ואותו חזי להעלאה דהרי להכי עבידי ואפ"ה לא גזרי' הצעה אטו העלאה. ע"כ צ"ל דס"ל לרב אשי העלאה דקשין גופי' לא אסר מן התורה ולא נגזר הצעה אטו העלאה דה"ל גזירה לגזירה כנ"ל לישב סתירת רש"י ז"ל:

ולענין קו' תוס' מעירוכי' תי' הרז"ה דנהי דאבנט קשי' הם משום שעשוין לחגור מתנים נארג בקושי מ"מ חשן ואפוד רכים הם. ומשום בגדי כהן הגדול מיתני' הך דעירוכין. אך הראב"ד בתמים דעים ס"ל דאבנטים קשי' הם מטעם שנארגים מחוט כפול ששה. מכ"ש חשן ואפוד שחוטן כפול שמונה וי"ל דאה"נ לא הי' כלאי' לא באבנט ולא בחשן ואפוד כי הי' קשים ורק כתנת של שש עם מעיל של תכלת עמרא שהי' מחוברי' ומהודקי' ע"י חשב האפוד זה הי' כלאי' כמ"ש בש"ע י"ד סי' ש' סוף סעי' ד' בהג"ה ולמדתי זה מדברי החכם מו"ה וואלף היידנהיי' בפירושו בסליחה דמוסף יה"כ המתחלת אבל אנחנו חטאי' ואשמי' ע"ש ועיי' השגת הראב"ד סוף הלכו' כלאי' ולכאורה כוונתו דהא ע"כ לא נדחק הרמב"ם לומר דכהני' אסורי' באבנטים שלא בשעת עבודה ובגדי כהונה דש"ס היינו בלא אבנט משום דקשי' לרמב"ם ש"ס דעירוכי' דמשמע איכא איסור כלאי' בבגדי כהונה ועל זה השיג הראב"ד הא גם בחושן ואפוד איכא כלאי' וש"ס דעירוכין אבגדי כה"ג קאי כהרז"ה ולעולם אבנטים דקשי' מותרי' אפי' בהעלאה. אלא לפ"ז צ"ל דתמים דעים אינינו ראב"ד בעל ההשגות כמ"ש ג"כ ב"י בי"ד סס"י קצ"ז תרי ראב"ד נינהו. ודע הא דלא אמרי' נמי באבנט לא ניתנה תורה למלאכי השרת כבר ישבו תוס' ישני' ביומא ס"ט ע"א ע"ש בטוב טעם דדוקא באיסור מעילה מועיל סברא זו. ולא לענין כלאים ע"ש ד"ה ותיפוק לי' וכו' ע"ש ועיי' תשו' מהרמא"ש ח"ב סימן קי"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף