מגדל עוז/שבת/כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ שבת כה

א

יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל"ה):

דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ"ב) ופרק ר"א דמילה (דף קל"ה):

ב

יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל"ה):

דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ"ב) ופרק ר"א דמילה (דף קל"ה):

ג

יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל"ה):

דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ"ב) ופרק ר"א דמילה (דף קל"ה):

ד

יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל"ה):

דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ"ב) ופרק ר"א דמילה (דף קל"ה):

ה

יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל"ה):

דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ"ב) ופרק ר"א דמילה (דף קל"ה):

ו

יש כלי וכו' עד ולכתוש ולטחון בשבת. הקדמה לכל דברי הפרק כדרך המחברים והוא מפורש פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

כל כלי וכו' עד לטלטלן. פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

אבן גדולה עד ואסור לטלטלו. פרק במה מדליקין (דף ל"ה):

דלתות הבית עד אסור לטלטלו. ריש פרק כל הכלים (דף קכ"ב) ופרק ר"א דמילה (דף קל"ה):

ז

מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ"ג):

כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ"ו קנ"ז):

כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:

כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:

ח

מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ"ג):

כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ"ו קנ"ז):

כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:

כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:

ט

מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ"ג):

כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ"ו קנ"ז):

כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:

כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:

י

מותר לטלטל הכלי עד לטלטלה. פרק כל הכלים (דף קכ"ג):

כל כלי שמקפיד עד חסרון כיס. סוף פ"ק דמסכת שבת וסוף המסכתא (דף קנ"ו קנ"ז):

כגון המסר הגדול עד וכיוצא בהן. פרק כל הכלים:

כל כלי שהוקצה עד שגרם לו האיסור. סוף מסכת שבת:

יא

אבל כלי שהוקצה עד אם הוצרך להן. פרק כירה (דף מ"ה):

כל הכלים הניטלין וכו' עד תורת כלי עליהן. פרק כל הכלים (דף קכ"ב):

היה כלי מחובר לקרקע עד מותר לטלטלו. פרק כל הכלים ופרק נוטל:
כתב הראב"ד ז"ל כן פסק הרב ז"ל וכו' ומשם למד עכ"ל: ואני אומר יפה עשה שחזר בו כי הקושיא הזאת היתה שומה בפי הר"ז ז"ל ובשבילה היה חולק על ר"י אלפס ז"ל ויאבק איש עמו הוא הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות והצילו והאי לישנא דרבינא פירשה שפיר דלשון קיים הוא כדאמרינן בעלמא כמאן תליא האידנא טכסא בדיקלא כמאן כי האי תנא וכהנה רבות בתלמוד ולכך פסקינן כר"מ וכראב"י וכן פסק רב שמעון בעל ה"ג ראשונות וגם ר"ח וגם הגאון ז"ל כן הכריעו וגם בפרק נוטל ראיתי מקצת הסוגיא מורה כן:

יב

אבל כלי שהוקצה עד אם הוצרך להן. פרק כירה (דף מ"ה):

כל הכלים הניטלין וכו' עד תורת כלי עליהן. פרק כל הכלים (דף קכ"ב):

היה כלי מחובר לקרקע עד מותר לטלטלו. פרק כל הכלים ופרק נוטל:
כתב הראב"ד ז"ל כן פסק הרב ז"ל וכו' ומשם למד עכ"ל: ואני אומר יפה עשה שחזר בו כי הקושיא הזאת היתה שומה בפי הר"ז ז"ל ובשבילה היה חולק על ר"י אלפס ז"ל ויאבק איש עמו הוא הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות והצילו והאי לישנא דרבינא פירשה שפיר דלשון קיים הוא כדאמרינן בעלמא כמאן תליא האידנא טכסא בדיקלא כמאן כי האי תנא וכהנה רבות בתלמוד ולכך פסקינן כר"מ וכראב"י וכן פסק רב שמעון בעל ה"ג ראשונות וגם ר"ח וגם הגאון ז"ל כן הכריעו וגם בפרק נוטל ראיתי מקצת הסוגיא מורה כן:

יג

אבל כלי שהוקצה עד אם הוצרך להן. פרק כירה (דף מ"ה):

כל הכלים הניטלין וכו' עד תורת כלי עליהן. פרק כל הכלים (דף קכ"ב):

היה כלי מחובר לקרקע עד מותר לטלטלו. פרק כל הכלים ופרק נוטל:
כתב הראב"ד ז"ל כן פסק הרב ז"ל וכו' ומשם למד עכ"ל: ואני אומר יפה עשה שחזר בו כי הקושיא הזאת היתה שומה בפי הר"ז ז"ל ובשבילה היה חולק על ר"י אלפס ז"ל ויאבק איש עמו הוא הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות והצילו והאי לישנא דרבינא פירשה שפיר דלשון קיים הוא כדאמרינן בעלמא כמאן תליא האידנא טכסא בדיקלא כמאן כי האי תנא וכהנה רבות בתלמוד ולכך פסקינן כר"מ וכראב"י וכן פסק רב שמעון בעל ה"ג ראשונות וגם ר"ח וגם הגאון ז"ל כן הכריעו וגם בפרק נוטל ראיתי מקצת הסוגיא מורה כן:

יד

שני דברים אחד אסור לטלטל עד אע"פ שהעפר ננער. פרק כל הכלים (דף קכ"ג) ופרק נוטל (דף קמ"א) ופרק ר"א דתולין (דף קמ"א) ופרק טומנין (דף נ"ג):

אבל אם היה ככר וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה (דף מ"ג):

טו

שני דברים אחד אסור לטלטל עד אע"פ שהעפר ננער. פרק כל הכלים (דף קכ"ג) ופרק נוטל (דף קמ"א) ופרק ר"א דתולין (דף קמ"א) ופרק טומנין (דף נ"ג):

אבל אם היה ככר וכו' עד כיוצא בזה. פרק כירה (דף מ"ג):

טז

נוטל אדם עד האבן בידו. ריש פרק נוטל (דף קמ"א) ופרק כירה (דף מ"ג):

כלכלה שהיתה נקובה עד נעשית כדופן. ריש פרק נוטל:

היתה הכלכלה וכו' עד לא גזרו: כתב הראב"ד ז"ל אני לא מצאתי כן בגמרא כו' ולא יצטרך לטלטל האבן עם הכלכלה: ואני אומר כבר אמרתי פעמים רבות כי ר"מ ז"ל לא חיבר הדברים שיכולין להתחדש מדקדוקי התלמוד ומהקושיות והתירוצים לפי שזו הדרך ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים אלא כיון לקצר פסקי התלמוד המבוררין בו ולכך קראו משנה תורה וכיון יפה בזה הדין השנוי במשנה ראשונה דפרקין נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה פירש כלכלה סל של פירות והוצרך לפרש כלכלה זו מה טיבה וע"כ הקשה לבררם ואמאי תהוי כלכלה בסיס לדבר האסור כלומר ויהיה אסור לטלטלה ופריק אמר רבב"ח א"ר יוחנן הכא בכלכלה מלאה פירות עסקינן וחזר והקשה ונשדינהו לפירות ונשדייה לאבן ונינקטינהו ופריק כדאמר ר' אלעזר א"ר יוחנן בפירות המיטנפין כלומר רטובים כגון תאנים תותים וענבים כמו שפירש ר"מ ז"ל וכן פירש רש"י ז"ל. למדנו כי המשנה מדברת להתיר כלכלה מלאה פירות המיטנפין כדברי ר"מ ז"ל. ומה שהוקשה לראב"ד ז"ל בלשונו מפני שכתב ז"ל בלשונו שאם ינער הפירות והיא קושיא הבאה אחר זה חלילה כי ר"מ ז"ל לא כיון לכתוב אלא לשון עברי מובן לכל שהוא לשון השלכה בארץ לשון עברי כמו שדייה בלשון תרגום כדכתיב וינערו רשעים ממנה (איוב ל"ח) וכן דקדק לשונו ז"ל יטנפו בארץ עוד בא התלמוד מצד אחר והקשה ולינערינהו נעורי ופרש"י ז"ל כלשון הראב"ד שהוא מצד אל צד בתוך הכלכלה ותירץ אמר רב חייא בר אשי אמר רב הכא בכלכלה פחותה עסקינן כלומר שנפחתה וחסרה עד שנעשה בה נקב דאבן עצמה נעשה דופן לכלכלה ע"כ. והקדים ר"מ ז"ל זאת המסקנא האחרונה ואיחר הראשונה לגלות דעתו כי לא היתה כוונתו כאשר דן לשונו הראב"ד ז"ל ויהיה לשון מובן לעין ואעפ"כ השיבו עליו ומ"מ הדקדוק שדקדק ראב"ד ז"ל אמת ויציב הוא וגם ר"מ ז"ל יודה בו אבל לא רצה לכתבו מן הטעם שכתבתי:

יז

חבית ששכח אבן כו' עד והיא נופלת. פרק כל הכלים ופרק נוטל (דף קמ"ב):

היתה בין החביות עד והן נופלות. פרק נוטל:

וכן השוכח מעות עד אין ממלאין בה. פרק נוטל ופרק כל הכלים:

בגד שעל הקנה שומטו. פרק ר' אליעזר דתולין (דף ק"מ) אמר רב חסדא וכן הביאה ר"י אלפס ז"ל בהלכות וגורס קניא מינה אסור ופי' דקניא לאו מנא הוא וגם הביא מימרא דרבא דגרסינן לה סמוך לדרב חסדא דאמר רבא ואם כלי קיואי מותר פירוש כלי של אורג ור"מ ז"ל לא כתבן כאן כי סמך אותן במקום סדרן ריש פרק כ"ו בכלל כלי אורג:

יח

חבית ששכח אבן כו' עד והיא נופלת. פרק כל הכלים ופרק נוטל (דף קמ"ב):

היתה בין החביות עד והן נופלות. פרק נוטל:

וכן השוכח מעות עד אין ממלאין בה. פרק נוטל ופרק כל הכלים:

בגד שעל הקנה שומטו. פרק ר' אליעזר דתולין (דף ק"מ) אמר רב חסדא וכן הביאה ר"י אלפס ז"ל בהלכות וגורס קניא מינה אסור ופי' דקניא לאו מנא הוא וגם הביא מימרא דרבא דגרסינן לה סמוך לדרב חסדא דאמר רבא ואם כלי קיואי מותר פירוש כלי של אורג ור"מ ז"ל לא כתבן כאן כי סמך אותן במקום סדרן ריש פרק כ"ו בכלל כלי אורג:

יט

פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ"ב):

מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק"כ) ופרק מפנין שם:

ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:

נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'):

הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:

המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'):

כ

פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ"ב):

מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק"כ) ופרק מפנין שם:

ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:

נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'):

הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:

המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'):

כא

פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ"ב):

מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק"כ) ופרק מפנין שם:

ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:

נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'):

הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:

המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'):

כב

פירות שאסור לאכלן עד שלא נתן החומש מותר. פרק מפנין (דף קמ"ב):

מטלטל ישראל את התרומה וכו'. פרק נוטל (דף ק"כ) ופרק מפנין שם:

ומטלטלין וכו' עד הכל כאחד. פרק נוטל:

נדבך של אבנים עד אם לאו אסור. פרק כל הכלים (דף קכ"ד):

חריות של דקל עד לטלטלן. בפרק טומנין (שם דף נ'):

הקש שעל המטה עד מבעוד יום. משנה היא פרק רבי אליעזר דתולין (דף קמ"א) ופרק טומנין מייתי לה ומשמע כן:

המכניס קופה של עפר וכו'. פ' טומנין (דף נ'):

כג

אסור לבטל וכו' עד כופה עליה כלי. פרק כירה (דף מ"ב) וכ"כ ר"י ז"ל בהלכות פרק מי שהחשיך גבי שליפי רברבא דאין הלכה כר' יצחק דאמר ריש פרק משילין אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת וכ"כ שם ג"כ:

לפיכך אין נותנין וכו'. פרק כירה:

וכן כופה הכלי על כל דבר וכו'. פרק משילין:
כתב הראב"ד ז"ל בירושלמי ובלבד שלא יגע בביצה: ואני אומר יפה עשה שלא קבעה דהא אסיקנא פרק תולין גמרא מתניתין דהקש שע"ג מטה דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול וה"נ אסיק פ' כירה וכן פסק ר"י אלפס ז"ל שם ולא הזכיר זה הירושלמי וגם הר"מ ז"ל מקוצי ולפיכך אפילו נגע אין בכך כלום ואתי הירושלמי כמ"ד טלטול מן הצד שמיה טלטול וליתיה:

כד

נותנין כלי תחת הדלף וכו' עד גרף של רעי לכתחלה: כתב הראב"ד ז"ל איני יודע מהו זה וכו' עד שאין עושין גרף של רעי לכתחלה עכ"ל: ואני אומר כי לא אנחנו ולא ר"מ ז"ל אין לנו בבי רחייא דאביי אלא פירוש רש"י ז"ל וטעם הגמרא כלשון ר"מ ז"ל אלא שאנחנו קורין אותו לשון טעם רחוק ר"ל כי מ"ש ר"מ ז"ל בסוף דבריו שאין עושין גרף של רעי לכתחילה אינו חוזר למה שסמוך לו אלא למה שלמעלה הימנו כמ"ש ואם אינו ראוי אין נותנין לפי שאין עושין גרף של רעי לכתחלה. והנני כותב לשון הגמרא ופירש"י ז"ל ודברי רבותינו בעל התוספות ז"ל והתבונן בו. שנינו סוף פרק משנה ראשונה דפ' משילין ונותנין כלי תחת הדלף בשבת ופירש רש"י ז"ל תחת הדלף לקבלו בתוכו מפני טינוף הבית ובסוגיין קא מקשינן מינה ומוקמינן לה בדלף הראוי ופירש רש"י ז"ל שהן צלולים וראויין לבהמה עכ"ל. וק"ל דכל שראוי לשתיית בהמה ראוי לרחיצה כמו שפי' ר"מ ז"ל והכל אחד. הנה זה מבורר כי משנתנו דלכתחלה מיירי במים צלולין דוקא כמ"ש ר"מ ז"ל והכל מודים לו בזה על הפיסקא שלה גרסינן תנא אם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע ופי' רש"י ז"ל שופך לחוץ ואינו חושש ושונה ונותנו במקומו תחת הדלף ואינו נמנע כל היום מלעשות כן אם צריך לכך. תו גרסינן בי רחייא דאביי דלוף פירוש הדלף היה נופל על אמת הרחיים שלו והיו עשוין בטיט ונמוחין מפני הגשמים ולא היה מספיק לכלים הצריכין תחת הדלף אתא לקמיה דרבה רבו שישאל ממנו מה יעשה א"ל זיל עייליה לפורייך התם פי' אמר לו הכניס מטתך לבית שהן שם כי היכי דליהוו גרף של רעי ואפקיה פירוש שיהו מאוסות הריחים לך להיות לפני מטתך ואתה מותר לטלטלם ולהוציאה לחוץ כדאמרינן לקמן דגרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה א"ל וכי עושין גרף של רעי לכתחלה פירוש וכי מותר לגרום שיהיה דבר מאוס לו כדי שיוציאנו לחוץ אדהכי והכי נפיל ביה רחייא דאביי כלומר בין כך נפלו אותן אמת הרחיים של אביי אמר תיתי לי דעברי אדמר פירוש תבואני זאת על שעברתי על דברי רבי עכ"ל. ואחר כך מביא דברי שמואל דאמר גרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה וכתבו רבותינו בעלי התוספות כי יפה היה אומר אביי אלא שטעה בזה כי מה שאמרו אין עושין גרף היינו דוקא כגון אין מזמנין את הנכרי בשבת משום שיורי כוסות ואין עושין גרף של רעי לכתחלה כדי שיסלקנו אח"כ אבל כאן הוא לא עשה מתחלה הגרף אלא הוא נעשה מעצמו מחמת הגשמים ואם היה מכניס מטתו שם היה יכול לסלקו בהיתר ע"כ והיינו נתן והיינו נעשה כדברי ר"מ ז"ל וכדשמואל והכי משמע סוף פרק נוטל ופרק כל כתבי הקודש ודברים ברורים הם והראב"ד ז"ל תפס לו דרך אחרת:

כה

חבית של טבל וכו' עד מהיכנו. הכי אסיק כולהו פרק כירה גמרא מתניתין דנותנין כלי וריש פרק נוטל נמי אסיקנא להא דתרומה כר"א ופירש"י ז"ל זה הטעם ורואה אני שלא סמכו על המשנה שבפרק שואל וכן הדין:

ופורסין מחצלת עד וסייחין. הכל פרק מפנין:

תרנגולת שברחה וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב"ד ז"ל זה הטעם אינו אבל מפני שהיא מקפיא נפשה והיא ניטלת ביד עכ"ל: ואני אומר כי רש"י ז"ל פי' כן פרק מפנין בלשון הגמרא דאמר טעמא משום דמקפיא נפשה כתרגום ויצף הברזל וקפא ברזלא אבל ר"ם ז"ל מקובל בפירוש מקפיא כמ"ש כלומר שמכבדת עצמה וכן פירש הרב רבי נתן בעל הערוך ז"ל וכ"כ הר"ם ז"ל מקוצי וכן יראה לי מלשון הגמרא דאביי על האי ברייתא דקתני אין עוקרין חיה ועוף ברה"ר אבל דוחין בהן כדי שיכנסו ומהדרינן עליה הא גופא קשיא אמרת אין עוקרין הא דדויי מדדין והדר תני דוחין אין מדדין לא ופרקינן אמר אביי סיפא אתאן לתרנגולת דאמר אביי האי מאן דשחיט תרנגולא ליכבשנהו לכרעיה בארעא אי נמי נידל להו דדילמא מוקים להו לכרעיה בארעא ועקר להו לסימנין ע"כ ופיר"ח ז"ל דזאת הלכה היא א"כ שמעינן מינה דבתרנגולתא איכא למיחש שמא תכבד עצמה כפי' בעל הערוך ז"ל ודברי ר"מ ז"ל ישרים ונכוחים ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים:

כו

חבית של טבל וכו' עד מהיכנו. הכי אסיק כולהו פרק כירה גמרא מתניתין דנותנין כלי וריש פרק נוטל נמי אסיקנא להא דתרומה כר"א ופירש"י ז"ל זה הטעם ורואה אני שלא סמכו על המשנה שבפרק שואל וכן הדין:

ופורסין מחצלת עד וסייחין. הכל פרק מפנין:

תרנגולת שברחה וכו' עד סוף הפרק: כתב הראב"ד ז"ל זה הטעם אינו אבל מפני שהיא מקפיא נפשה והיא ניטלת ביד עכ"ל: ואני אומר כי רש"י ז"ל פי' כן פרק מפנין בלשון הגמרא דאמר טעמא משום דמקפיא נפשה כתרגום ויצף הברזל וקפא ברזלא אבל ר"ם ז"ל מקובל בפירוש מקפיא כמ"ש כלומר שמכבדת עצמה וכן פירש הרב רבי נתן בעל הערוך ז"ל וכ"כ הר"ם ז"ל מקוצי וכן יראה לי מלשון הגמרא דאביי על האי ברייתא דקתני אין עוקרין חיה ועוף ברה"ר אבל דוחין בהן כדי שיכנסו ומהדרינן עליה הא גופא קשיא אמרת אין עוקרין הא דדויי מדדין והדר תני דוחין אין מדדין לא ופרקינן אמר אביי סיפא אתאן לתרנגולת דאמר אביי האי מאן דשחיט תרנגולא ליכבשנהו לכרעיה בארעא אי נמי נידל להו דדילמא מוקים להו לכרעיה בארעא ועקר להו לסימנין ע"כ ופיר"ח ז"ל דזאת הלכה היא א"כ שמעינן מינה דבתרנגולתא איכא למיחש שמא תכבד עצמה כפי' בעל הערוך ז"ל ודברי ר"מ ז"ל ישרים ונכוחים ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.