מגדל עוז/ערכין וחרמין/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ ערכין וחרמין ח

א

בחמשה עשר באדר כו' עד בית אלהינו. בירושלמי במסכת שקלים:

ב

אין פודין את ההקדש כו' עד את המותר. במס' ערכין פרק המקדיש (דף כ"ז)  :

ג

אין פודין את ההקדש כו' עד את המותר. במס' ערכין פרק המקדיש (דף כ"ז)  :

ד

במה דברים אמורים בשחזרו זה אחר זה אבל אם חזרו כולן כאחד וכו' וכן אם חזרו שלשתן כו' עד על דרך זה לעולם: כתב הראב"ד ז"ל אע"פ שהן משלשין לפי הגמ' וכו' עד וכן כל פחת שיהיה שם המרבה משלים עד הממעיט אבל לא הממעיט עד המרבה עכ"ל: ואני אומר הפירוש ההוא רש"י ז"ל פירשו באורך ומאותו הטעם עצמו שכתב הראב"ד ז"ל שהמרבה נעשה שותף לממעיט בתוספת שלו ומ"מ מה שפירש ר"מ ז"ל כאן כך פירש בפירוש המשניות שלו ופירוש מקובל הוא ביותר ולשון משלשין הכי משמע טפי ומה שהקשה הראב"ד ז"ל יש לי לתרץ ואפרשנה יפה והבן כי פרק המקדיש נשנית המשנה כלשון ר"מ ז"ל בתחלה ובגמ' (דף כ"ז:) אמר רב חסדא עלה לא שנו אלא שבן ארבעים עומד במקומו כלומר שהוא רוצה ליתן הארבעים שאמר אבל אין בן ארבעים עומד במקומו (אלא שחזר בו) משלשין ביניהם כמו שפירש ר"מ ז"ל שכל אחד נותן שבע ואקשינן חזר בו של בן ארבעים ממשכנין מנכסיו עד עשר ואמאי ליתן בר חמשין בהדיה פירוש ולא מטי ליה אלא שבע ומטונא דשייך בהדיה בתוספת דיליה כפירוש רש"י והראב"ד ז"ל ומהדר עלה בשקלא וטריא עד דמסיק אלא אמר רב חסדא לא קשיא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה פי' כי כשחזרו בבת אחת אמר רב חסדא משלשין ביניהן לפי שנעשו כולן שותפין בתוספת שהרי כל אחד הוסיף כמו חבירו וכולן חזרו כאחד ואין לנו לקנות זה יותר מזה וכי קתני מתני' שחזרו בזה אחר זה שאין לאחד עם חבירו כלום לפיכך קונסין לכל אחד במה שהוא:

ה

הבעלים קודמין לכל אדם מפני שהן מוסיפין חומש כו' עד חמש ועשרים. פ' המקדיש שם:

בא אחד ואמר הרי היא שלי באחת ועשרים אם שתקו הבעלים כו' ועל דרך זה לעולם: כתב הראב"ד ז"ל על זה הדרך כמה הוא זר בעיני ורחוק מדעתי וזו הפרוטה מה טיבה כו': ואני אומר משנה זאת שנויה בערכין ונשא ונתן עליה בגמ' והעמידה רבא דאמור בעלים פרוטה ולא דק ופירש רש"י ז"ל דאמור בעלים ברישא וכולה סוגין דקיימא אכולה מתני' כדברי ר"מ ז"ל וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל וכן נכון, ומה שהקשה הראב"ד ז"ל דמה טיבה של פרוטה זו יש לי לתרץ לימא ליה לרבא דאסקא הכי ומאי דאוקי דברי רבא אסיפא דמתני' דוקא זה דוחק גדול דהא קמן מתני' כולה בחדא גוונא מיתנייא ולאו מילי מילי היא אלא בלישנא חדא איתאמרו ודומיא דסיפא מתנו כלהו, והרוצה להבין עומק זה יעיין ההלכה במקומה בפירש"י ז"ל וישכיל כי סיפא מכרחת לרישא לאוקומה בפרוטה דכולהו מילי סופן נעוץ בתחלתן:

ו

הבעלים קודמין לכל אדם מפני שהן מוסיפין חומש כו' עד חמש ועשרים. פ' המקדיש שם:

בא אחד ואמר הרי היא שלי באחת ועשרים אם שתקו הבעלים כו' ועל דרך זה לעולם: כתב הראב"ד ז"ל על זה הדרך כמה הוא זר בעיני ורחוק מדעתי וזו הפרוטה מה טיבה כו': ואני אומר משנה זאת שנויה בערכין ונשא ונתן עליה בגמ' והעמידה רבא דאמור בעלים פרוטה ולא דק ופירש רש"י ז"ל דאמור בעלים ברישא וכולה סוגין דקיימא אכולה מתני' כדברי ר"מ ז"ל וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל וכן נכון, ומה שהקשה הראב"ד ז"ל דמה טיבה של פרוטה זו יש לי לתרץ לימא ליה לרבא דאסקא הכי ומאי דאוקי דברי רבא אסיפא דמתני' דוקא זה דוחק גדול דהא קמן מתני' כולה בחדא גוונא מיתנייא ולאו מילי מילי היא אלא בלישנא חדא איתאמרו ודומיא דסיפא מתנו כלהו, והרוצה להבין עומק זה יעיין ההלכה במקומה בפירש"י ז"ל וישכיל כי סיפא מכרחת לרישא לאוקומה בפרוטה דכולהו מילי סופן נעוץ בתחלתן:

ז

הבעלים קודמין לכל אדם מפני שהן מוסיפין חומש כו' עד חמש ועשרים. פ' המקדיש שם:

בא אחד ואמר הרי היא שלי באחת ועשרים אם שתקו הבעלים כו' ועל דרך זה לעולם: כתב הראב"ד ז"ל על זה הדרך כמה הוא זר בעיני ורחוק מדעתי וזו הפרוטה מה טיבה כו': ואני אומר משנה זאת שנויה בערכין ונשא ונתן עליה בגמ' והעמידה רבא דאמור בעלים פרוטה ולא דק ופירש רש"י ז"ל דאמור בעלים ברישא וכולה סוגין דקיימא אכולה מתני' כדברי ר"מ ז"ל וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל וכן נכון, ומה שהקשה הראב"ד ז"ל דמה טיבה של פרוטה זו יש לי לתרץ לימא ליה לרבא דאסקא הכי ומאי דאוקי דברי רבא אסיפא דמתני' דוקא זה דוחק גדול דהא קמן מתני' כולה בחדא גוונא מיתנייא ולאו מילי מילי היא אלא בלישנא חדא איתאמרו ודומיא דסיפא מתנו כלהו, והרוצה להבין עומק זה יעיין ההלכה במקומה בפירש"י ז"ל וישכיל כי סיפא מכרחת לרישא לאוקומה בפרוטה דכולהו מילי סופן נעוץ בתחלתן:

ח

אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין בזמן הזה כו' עד לאבדם. פ"ק דמסכת ע"ז (דף י"ז)  :

ט

הקדיש או החרים עבד שנכנס למצות כו' עד ולא מורידין מותר לפדות ההקדשות כו' עד שאין שדה חרמים אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב"ד ז"ל יש מי שסובר מה שאמר אין שדה חרמים נוהג וכו': ואני אומר אין לי עסק בזה החבור לברר הסברות כאשר הקדמתי וכתבתי כמה פעמים אך אודיע מקום הלכות אלו שהוא בערכין פ' המקדיש (דף כ"ח כ"ט) ופרק קמא דע"ז שם:

החרים לכהנים קרקע עד ותנתן לכהנים. גם זה פ' המקדיש ופ"ק דע"ז:

י

הקדיש או החרים עבד שנכנס למצות כו' עד ולא מורידין מותר לפדות ההקדשות כו' עד שאין שדה חרמים אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב"ד ז"ל יש מי שסובר מה שאמר אין שדה חרמים נוהג וכו': ואני אומר אין לי עסק בזה החבור לברר הסברות כאשר הקדמתי וכתבתי כמה פעמים אך אודיע מקום הלכות אלו שהוא בערכין פ' המקדיש (דף כ"ח כ"ט) ופרק קמא דע"ז שם:

החרים לכהנים קרקע עד ותנתן לכהנים. גם זה פ' המקדיש ופ"ק דע"ז:

יא

הקדיש או החרים עבד שנכנס למצות כו' עד ולא מורידין מותר לפדות ההקדשות כו' עד שאין שדה חרמים אלא בזמן שהיובל נוהג: כתב הראב"ד ז"ל יש מי שסובר מה שאמר אין שדה חרמים נוהג וכו': ואני אומר אין לי עסק בזה החבור לברר הסברות כאשר הקדמתי וכתבתי כמה פעמים אך אודיע מקום הלכות אלו שהוא בערכין פ' המקדיש (דף כ"ח כ"ט) ופרק קמא דע"ז שם:

החרים לכהנים קרקע עד ותנתן לכהנים. גם זה פ' המקדיש ופ"ק דע"ז:

יב

אף ע"פ שההקדשות כו' עד לא יהיה בך חטא. פרק קמא דשחיטת חולין (דף ב')  :

יג

לעולם לא יקדיש כו' עד וכיוצא בו. פרק המקדיש (דף כ"ח)  :

אמרו חכמים חסיד כו' עד סוף הפרק. בכתובות פ' נערה שנתפתתה (דף נ)  :

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.