מגדל עוז/עבדים/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ עבדים ט

א

ישראל שבא על שפחה כנענית וכו' עד כשאר העבדים: כתב הראב"ד ז"ל וזה בהיפך ממה שאמרו בגמרא וכו': ואני אומר תמה אני אם יצא לשון זה מפי הראב"ד ז"ל כי דברי ר"מ ז"ל משנה שלימה פ"ג דקידושין (דף ס"ו ע"ב) סוף פרק האומר דתנן וכל מי שאין לה לא על זה ולא על אחרים קידושין הולד כמוה ואי זה זה ולד שפחה ונכרית ע"כ ומוקי לה בגמרא לגבי שפחה מדכתיב האשה וילדיה תהיה לאדוניה והתם ודאי ע"ע הוא שרבו מוסר לו שפחה כנענית ומוכח בשמעתא מהם תקנו עבד ואמה מן הנולדים בארצכם ואומר דאוקימניה בעבד כנעני הבא על אחת מן האומות והוליד בן כיון דבתר אימיה שדינן להו אין לחלק ביניהם וה"נ איתא ביבמות פרק החולץ ופרק הערל וכמה מקומות ומה שהקשה בהשגות ממה שאמרו באומות הלך אחר הזכר רבין הוא שאמרה בשם רבי יוחנן בקידושין פרק האומר גמרא מתני' דכ"מ שיש קידושין וכו' ושיילינן עלה מאי באומות הלך אחר הזכר כדתניא מניין לאחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שאתה רשאי לקנותו בעבד תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו יכול אף כנעני שבא על אחת מן האומות אתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל אשר הולידו בארצכם מן הנולדים בארצכם ולא מן הכנענים שבארצכם ע"כ. והוא שכתב ר"מ ז"ל לפנינו בזה הפרק וז"ל אחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שלנו הרי הבן עבד כנעני שנאמר אשר הולידו בארצכם אבל עבד שלנו שבא על אחת מן האומות אין הבן עבד לפי שנאמר אשר הולידו בארצכם ועבד אין לו יחס וה"נ איתא פ"ק דסוטה ופרק החולץ ופרק הערל עתה ראה גם ראה מה אשיב שואלי דבר לאמר שיצא לשון השגה זאת מפי הראב"ד ז"ל שהיה הכל מסודר בפיו כשולחן מסודר א"ו אחד מן התלמידים כתבה ומצאתי לר"מ מקוצי שכתב כן מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל:

ב

אחד הקונה עבד כנעני עד לכל דבר. פ"ג דקידושין ופ"ק דסוטה (דף ג') וביבמות פרק הערל (דף ע"ח):

ג

אחד מן האומות שבא וכו' עד אין לו יחס. כבר כתבתי זה שהוא בקידושין פרק האומר:

ד

מלך עכו"ם שעשה מלחמה וכן אם הרשה וכו' עד לכל דבר. זה כלול בדין מי שאינו פורע המס הכתוב למעלה באלו ההלכות מפרק החולץ (דף מ"ו) ובהא דאמרינן בבבא בתרא פרק חזקת הבתים (דף מ"ו) ובנדרים פרק ד' נדרים (דף נ"ד) ובכמה מקומות דקי"ל כשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא וממנה הסכימו כך וכתבו על דעת המסכימים שהיו גאונים וחכמים מחוכמים וסמך על דעתם וכתבו סתם:

ה

עכו"ם שקנה עכו"ם לעבדות וכו' עד הדרכים שביארנו. ההלכות ביבמות פרק החולץ (דף מ"ו) ובגיטין פרק השולח (דף ל"ו ול"ח) והביאור הראשון פ"ה והביאור השני פ"ו:

ומותר לשחרר לדבר מצוה עד וכן כל כיוצא בזה. פרק החולץ ופרק השולח (דף ל"ח):

ז

יכול הרב לומר וכו' עד יתר מכל אדם. פ"ק דגיטין (דף י"ב):

אבל עבדים שהכניסה לו אשתו וכו' עד חייב באחריותן: כתב הראב"ד ז"ל לא נתברר לי דבר זה שאם בא הבעל ואמר איני עובד ואיני זן יכול לעשות עכ"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פרק קמא דגיטין וכדברי ר"ם ז"ל ומה שמבקש עוד הראב"ד לדעת הוא סברא אם נאמר כיון שקיבל שוב אינו יכול לחזור בו כמו שכתבנו בהלכות זכייה ומתנה או אם נאמר בזה כל האומר אי איפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו וכבר כתבתי כמה פעמים שאין לו עסק לר"מ ז"ל בחיבור משנה תורה בסברות רק לחבר דרכי אורך הגמרא בדרך קצרה:

ח

מותר לעבוד בעבד כנעני עד סוף הפרק. זה הדין הראשון מקרא מלא הוא לעולם בהם תעבודו וכדאיתא פ"ק דקידושין ושאר הענין כולו ממה שאמרו בכתובות פרק אע"פ (דף ס"א) ובמדרשות וגם בירושלמי גרסינן ר' יוחנן אכיל קופר ויהב ליה לעבדיה ושתי חמרא ויהב לעבדיה וקרי עליה הלא בבטן עושני עשהו וחיברו בסוף הספר הזה כדי להשלימו בטוב טעם ודעת ונתן לך האל רחמים:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.