מגדל עוז/נזקי ממון/ט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
א[עריכה]
בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ"ו):
ב[עריכה]
בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ"ו):
ג[עריכה]
בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ"ו):
ד[עריכה]
בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ"ו):
ה[עריכה]
בהמה מעוברת וכו' עד של בעל הולד. הכל פ' שור שנגח את הפרה (דף מ"ו):
ו[עריכה]
שור שהיה רודף עד ואשלם לך. בנזיקין פ' המניח את הכד (דף ל"ה) :
ז[עריכה]
שור שהיה רודף עד ואשלם לך. בנזיקין פ' המניח את הכד (דף ל"ה) :
ח[עריכה]
שור שהיה רודף עד ואשלם לך. בנזיקין פ' המניח את הכד (דף ל"ה) :
ט[עריכה]
היו שני השוורים הרודפים וכו' היה אחד תם וכו'. לא היתה שם ראיה ברורה וכו' ואם טען הניזק כו'. היו הניזקין שנים כו' עד מן המזיק כלום: כתב הראב"ד ז"ל אתם ואמועד קאי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס"פ המניח את הכד דקתני במתניתין תלתא בבי ועל זה הדרך שסדרן ר"מ ז"ל רישא דלא כי אלא בסלע לקה ומציעתא דהיו שנים רודפים אחד גדול ואחד קטן אחד תם ואחד מועד וסיפא דהיו הניזקין שנים ושקיל וטרי עלייהו טפי בגמ' היכי דמי אי בברי ושמא אי אפי' בברי וברי ומאן דאמר ברי כו' ומתוך הסוגיא דקדקו רבותינו בעלי התוספות ז"ל ושאר המפרשים ז"ל בקושיות ותירוצין והראב"ד ז"ל עמד בשיטה זו שרמז כאן בקצרה אבל ר"מ ז"ל לא דרך בזה הדרך וכאשר קיבל מפי רבו ורבו מרבותיו. וע"כ נראה כפשט הגמרא וכן הסברא על המשנה בקצרה שפירש"י ז"ל כי אפילו טען ברי הואיל ומסופק לב"ד שמא הוא וכן נ"ל מדקא פריך תלמודא וקאמר הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ואמאי חיטים ושעורים נינהו ש"מ דטענת חטים ושעורים וטענת מתניתין שוה הוא וה"נ אזלא כולה סוגיין והני שנויי דטענתא דקא פריש הראב"ד ז"ל לא הוזכרו גבי חטים ושעורים אלא כפשטא דמשמעותא וכן נמי משמע לי מן הירושלמי דמייתי לה דומיא דשתי חביות אחת של יין ואחת של שמן או אחת מליאה ואחת ריקנית על בעיא דר' יודן לכן ישרה בעיני שיטת ר"מ ז"ל כפשטה ושיטת רש"י ז"ל דכוותיה:
י[עריכה]
היו שני השוורים הרודפים וכו' היה אחד תם וכו'. לא היתה שם ראיה ברורה וכו' ואם טען הניזק כו'. היו הניזקין שנים כו' עד מן המזיק כלום: כתב הראב"ד ז"ל אתם ואמועד קאי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס"פ המניח את הכד דקתני במתניתין תלתא בבי ועל זה הדרך שסדרן ר"מ ז"ל רישא דלא כי אלא בסלע לקה ומציעתא דהיו שנים רודפים אחד גדול ואחד קטן אחד תם ואחד מועד וסיפא דהיו הניזקין שנים ושקיל וטרי עלייהו טפי בגמ' היכי דמי אי בברי ושמא אי אפי' בברי וברי ומאן דאמר ברי כו' ומתוך הסוגיא דקדקו רבותינו בעלי התוספות ז"ל ושאר המפרשים ז"ל בקושיות ותירוצין והראב"ד ז"ל עמד בשיטה זו שרמז כאן בקצרה אבל ר"מ ז"ל לא דרך בזה הדרך וכאשר קיבל מפי רבו ורבו מרבותיו. וע"כ נראה כפשט הגמרא וכן הסברא על המשנה בקצרה שפירש"י ז"ל כי אפילו טען ברי הואיל ומסופק לב"ד שמא הוא וכן נ"ל מדקא פריך תלמודא וקאמר הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ואמאי חיטים ושעורים נינהו ש"מ דטענת חטים ושעורים וטענת מתניתין שוה הוא וה"נ אזלא כולה סוגיין והני שנויי דטענתא דקא פריש הראב"ד ז"ל לא הוזכרו גבי חטים ושעורים אלא כפשטא דמשמעותא וכן נמי משמע לי מן הירושלמי דמייתי לה דומיא דשתי חביות אחת של יין ואחת של שמן או אחת מליאה ואחת ריקנית על בעיא דר' יודן לכן ישרה בעיני שיטת ר"מ ז"ל כפשטה ושיטת רש"י ז"ל דכוותיה:
יא[עריכה]
היו שני השוורים הרודפים וכו' היה אחד תם וכו'. לא היתה שם ראיה ברורה וכו' ואם טען הניזק כו'. היו הניזקין שנים כו' עד מן המזיק כלום: כתב הראב"ד ז"ל אתם ואמועד קאי וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו ס"פ המניח את הכד דקתני במתניתין תלתא בבי ועל זה הדרך שסדרן ר"מ ז"ל רישא דלא כי אלא בסלע לקה ומציעתא דהיו שנים רודפים אחד גדול ואחד קטן אחד תם ואחד מועד וסיפא דהיו הניזקין שנים ושקיל וטרי עלייהו טפי בגמ' היכי דמי אי בברי ושמא אי אפי' בברי וברי ומאן דאמר ברי כו' ומתוך הסוגיא דקדקו רבותינו בעלי התוספות ז"ל ושאר המפרשים ז"ל בקושיות ותירוצין והראב"ד ז"ל עמד בשיטה זו שרמז כאן בקצרה אבל ר"מ ז"ל לא דרך בזה הדרך וכאשר קיבל מפי רבו ורבו מרבותיו. וע"כ נראה כפשט הגמרא וכן הסברא על המשנה בקצרה שפירש"י ז"ל כי אפילו טען ברי הואיל ומסופק לב"ד שמא הוא וכן נ"ל מדקא פריך תלמודא וקאמר הא לא מייתי ראיה שקיל כדאמר מזיק ואמאי חיטים ושעורים נינהו ש"מ דטענת חטים ושעורים וטענת מתניתין שוה הוא וה"נ אזלא כולה סוגיין והני שנויי דטענתא דקא פריש הראב"ד ז"ל לא הוזכרו גבי חטים ושעורים אלא כפשטא דמשמעותא וכן נמי משמע לי מן הירושלמי דמייתי לה דומיא דשתי חביות אחת של יין ואחת של שמן או אחת מליאה ואחת ריקנית על בעיא דר' יודן לכן ישרה בעיני שיטת ר"מ ז"ל כפשטה ושיטת רש"י ז"ל דכוותיה:
יב[עריכה]
שור שנגח וחזר ונגח עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל"ה):
יג[עריכה]
שור שנגח וחזר ונגח עד וכן כל כיוצא בזה. פרק שור שנגח ד' וה' (דף ל"ה):
יד[עריכה]
שני שוורים תמים שחבלו עד סוף הפרק. פרק המניח (דף ל"ב):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |