מגדל עוז/נזירות/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ נזירות א

א

הנזירות הוא נדר מכלל נדרי איסר שנאמר כי ידור נדר נזיר וגו'. זו הקדמה כדרך המחברים:

ומצות עשה שיגדל וכו' עד פתח אהל מועד. פרק ג' מינין (דף ל"ד ל"ה)  :

ב

הנזירות הוא נדר מכלל נדרי איסר שנאמר כי ידור נדר נזיר וגו'. זו הקדמה כדרך המחברים:

ומצות עשה שיגדל וכו' עד פתח אהל מועד. פרק ג' מינין (דף ל"ד ל"ה)  :

ג

הנזירות הוא נדר מכלל נדרי איסר שנאמר כי ידור נדר נזיר וגו'. זו הקדמה כדרך המחברים:

ומצות עשה שיגדל וכו' עד פתח אהל מועד. פרק ג' מינין (דף ל"ד ל"ה)  :

ה

אין אומרין בנזירות עד כלום. פ"ק דנזיר (דף ב')  :

ו

אין אומרין בנזירות עד כלום. פ"ק דנזיר (דף ב')  :

ז

אין אומרין בנזירות עד כלום. פ"ק דנזיר (דף ב')  :

ח

כל כנויי נזירות עד הרי זה נזיר. פ"ק דנזיר ופ"ק דנדרים (דף ב')  :

ט

האומר הריני נזיר מן החרצנים עד הרי זה נזיר גמור. פ"ק דנזיר:

י

אבל האומר הריני נזיר מן הגרוגרת עד ואינו נזיר: כתב הראב"ד ז"ל כל זה אינו מחוור דסתם מתני' כרבי נתן דקאמר לב"ה נדור ואינו נזיר עכ"ל: ואני אומר מאן יהיב לן מעפרא דרבינו הראב"ד ומלינן עיינין אלא מיהו פסקא דר"מ ז"ל מחוור ופקח עיניך ואובין לפניך דתנן פ"ב דמסכת נזיר (דף ט') הריני נזיר מן הגרוגרות ב"ש אומרים נזיר וב"ה אומרים אינו נזיר ואמרינן עלה בגמרא מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי נתן אומר בית שמאי אומרים נדור ונזיר וב"ה אומרים נדור ואינו נזיר בית שמאי סברי לה כרבי מאיר וב"ה סברי לה כרבי יהודה (גרסתנו לא כן היא, אלא ב"ש סברי כר"מ וכר' יהודה וב"ה סברי לה כר' יוסי, ולפי גירסא זו פרחה לה קושיא דלישנא קמא מוקי ב"ה כר' יהודה ודוק) לישנא אחרינא אמרי לה ר' נתן אומר בית שמאי אומרים נדור ואינו נזיר וב"ה אומר לא נדור ולא נזיר בית שמאי כר' יהודה וב"ה כר' שמעון וקי"ל כלישנא קמא אליבא דב"ה דמוקמינן מתני' דלא כוותיה דרבי נתן ורבי נתן תנא הוא ודחינן למתני' מקמיה כדדחינן מתניתין דכל השופרות כשרין חוץ משל פרה מקמי דרבי לוי דגמרא דפליג עלה ולא כלישנא בתרא דמוקמינן מתני' כרבי נתן חדא דלישנא קמא מוקי ב"ה כרבי יהודה דהלכתא כב"ה לגבי בית שמאי וכרבי יהודה לגבי ר' מאיר פרק מי שהוציאוהו ואילו ללישנא בתרא מוקי ב"ה כרבי שמעון וב"ש כרבי יהודה וקי"ל התם דרבי יהודה ור"ש הלכה כרבי יהודה. ועוד דהא בהכא בסוגיין דהריני נזיר אמר חזקיה במחלוקת שנויה וב"ש היא לאו אמרי ב"ש מן הגרוגרות ומן הדבלה הוי נזיר וכו' והיינו כלישנא קמא דמוקמינן מתני' דלא כר' נתן דאי ללישנא בתרא דמוקמינן מתני' כר' נתן הוו אמרי ב"ש נדור ואינו נזיר ועוד דבהדין שיטתא ממש גרסינן התם בסמוך אמר חזקיה לא שנו אלא דאמר מן השעורים אבל מן העדשים לא אמר ולא כלום כמאן כב"ש והא עדשים לגבי מזבח כגרוגרות לגבי נזיר דמו ואמרי ב"ש הוי נזיר ע"כ. והיינו כל"ק דאי כלישנא בתרא נדור ואינו נזיר קאמר ועוד דהא התם בירושלמי גרסינן אמר ר' יוחנן טעמא דב"ש משום שהוציא נזירות מתוך פיו רשב"ל אומר משום כנויי כנויים כו' עד מה נפק מן ביניהון אמר הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבלה על דעתיה דר' יוחנן אינו נזיר על דעתיה דרשב"ל נזיר ע"כ. וקי"ל כר' יוחנן לגבי ר"ל בר מתלת פרק החולץ ור' יוחנן קאי כב"ה לפום ל"ק ולא תקשי הלכתא אהלכתא וזה ברור:

יא

מזגו לו כוס יין עד יותר מדאי. פ"ב דנזיר (דף י"א)  :

יג

האומר הריני נזיר ע"מ שאהיה שותה עד שאסר עצמו באחד מג' מינין. פ"ב דנזיר:

וכבר ביארנו שאפילו לא נדר וכו' עד הרי זה נזיר: כתב הראב"ד אומר אני שאם בא לפני חכם וכו': ואני אומר עיקר הלכה פ"ב דנזירות ע"פ הגמרא סדר אותה ודברי הראב"ד ז"ל סברא הם וכבר כתבתי הרבה פעמים כי ר"מ ז"ל קרא ספרו משנה תורה ר"ל שחיבר בקצרה אורך הגמרא אך רבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו על ראב"ד ז"ל: בפירוש ההלכה כי מוקמינן לה דאתשיל אחדא ופירשוה בשאמר כך כשבא לפני החכם, וכן נ"ל מלשון הירושלמי שנגעו בה משום פתיחת נדר והרוצה להתחכם ייגע וימצא:

מפני שאלו בכלל נדרי שגגות כו': כתב הראב"ד ז"ל בגמ' אמרו שהן נדרי אונסין וכן עיקר עכ"ל: ואני אומר הביא הוא לשון הגמ' פ"ב דנזיר כי שקיל וטרי עלה בגמ' עד דמסיק ובאיבעית אימא בנדרי אונסין וקא מפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי כו' וחשבה הראב"ד ז"ל כפשוטה ולא כן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל דהא לא דמי לה לנדרי אונסין שהדירו חבירו וחלה בנו דבשעת הנדר לא חל האונס וגם לא דמי למי שהדירוהו חרמין וכיוצא בהן כמו שפר"ת ז"ל דהכא הוא נדר מעצמו ועוד דאי ס"ד שהדירוהו אנסין על כך אמאי קא נחית במתני' לטעמא דסבור הייתי תיפוק ליה מטעמא דבלביה היה כדאמרינן התם כ"ש נדרים והוצרכו לפרש דקרי להו נדרי אונסין לפי שאין פיו ולבו שוין כטעמא דהתם ולא אונסין ממש בדוקא קאמר שנמצא עיקר פירושן שקורא אותן אונסין שהן בכלל שגגות ודומה להן וכמו שאני הוכחתי בראיות פ"ג מהל' שבועות שהן שני מינין זו בכלל זו דהוו להו כחדא ולכך צחצח כאן ר"מ לשונו שכתב מפני שאלו בכלל נדרי שגגות לרמוז על פירוש זה בקצרה לבקי בתלמוד:

יד

האומר הריני נזיר ע"מ שאהיה שותה עד שאסר עצמו באחד מג' מינין. פ"ב דנזיר:

וכבר ביארנו שאפילו לא נדר וכו' עד הרי זה נזיר: כתב הראב"ד אומר אני שאם בא לפני חכם וכו': ואני אומר עיקר הלכה פ"ב דנזירות ע"פ הגמרא סדר אותה ודברי הראב"ד ז"ל סברא הם וכבר כתבתי הרבה פעמים כי ר"מ ז"ל קרא ספרו משנה תורה ר"ל שחיבר בקצרה אורך הגמרא אך רבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו על ראב"ד ז"ל: בפירוש ההלכה כי מוקמינן לה דאתשיל אחדא ופירשוה בשאמר כך כשבא לפני החכם, וכן נ"ל מלשון הירושלמי שנגעו בה משום פתיחת נדר והרוצה להתחכם ייגע וימצא:

מפני שאלו בכלל נדרי שגגות כו': כתב הראב"ד ז"ל בגמ' אמרו שהן נדרי אונסין וכן עיקר עכ"ל: ואני אומר הביא הוא לשון הגמ' פ"ב דנזיר כי שקיל וטרי עלה בגמ' עד דמסיק ובאיבעית אימא בנדרי אונסין וקא מפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי כו' וחשבה הראב"ד ז"ל כפשוטה ולא כן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל דהא לא דמי לה לנדרי אונסין שהדירו חבירו וחלה בנו דבשעת הנדר לא חל האונס וגם לא דמי למי שהדירוהו חרמין וכיוצא בהן כמו שפר"ת ז"ל דהכא הוא נדר מעצמו ועוד דאי ס"ד שהדירוהו אנסין על כך אמאי קא נחית במתני' לטעמא דסבור הייתי תיפוק ליה מטעמא דבלביה היה כדאמרינן התם כ"ש נדרים והוצרכו לפרש דקרי להו נדרי אונסין לפי שאין פיו ולבו שוין כטעמא דהתם ולא אונסין ממש בדוקא קאמר שנמצא עיקר פירושן שקורא אותן אונסין שהן בכלל שגגות ודומה להן וכמו שאני הוכחתי בראיות פ"ג מהל' שבועות שהן שני מינין זו בכלל זו דהוו להו כחדא ולכך צחצח כאן ר"מ לשונו שכתב מפני שאלו בכלל נדרי שגגות לרמוז על פירוש זה בקצרה לבקי בתלמוד:

טו

האומר הריני נזיר ע"מ שאהיה שותה עד שאסר עצמו באחד מג' מינין. פ"ב דנזיר:

וכבר ביארנו שאפילו לא נדר וכו' עד הרי זה נזיר: כתב הראב"ד אומר אני שאם בא לפני חכם וכו': ואני אומר עיקר הלכה פ"ב דנזירות ע"פ הגמרא סדר אותה ודברי הראב"ד ז"ל סברא הם וכבר כתבתי הרבה פעמים כי ר"מ ז"ל קרא ספרו משנה תורה ר"ל שחיבר בקצרה אורך הגמרא אך רבותינו בעלי התוס' ז"ל חלקו על ראב"ד ז"ל: בפירוש ההלכה כי מוקמינן לה דאתשיל אחדא ופירשוה בשאמר כך כשבא לפני החכם, וכן נ"ל מלשון הירושלמי שנגעו בה משום פתיחת נדר והרוצה להתחכם ייגע וימצא:

מפני שאלו בכלל נדרי שגגות כו': כתב הראב"ד ז"ל בגמ' אמרו שהן נדרי אונסין וכן עיקר עכ"ל: ואני אומר הביא הוא לשון הגמ' פ"ב דנזיר כי שקיל וטרי עלה בגמ' עד דמסיק ובאיבעית אימא בנדרי אונסין וקא מפלגי בפלוגתא דשמואל ורב אסי כו' וחשבה הראב"ד ז"ל כפשוטה ולא כן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל דהא לא דמי לה לנדרי אונסין שהדירו חבירו וחלה בנו דבשעת הנדר לא חל האונס וגם לא דמי למי שהדירוהו חרמין וכיוצא בהן כמו שפר"ת ז"ל דהכא הוא נדר מעצמו ועוד דאי ס"ד שהדירוהו אנסין על כך אמאי קא נחית במתני' לטעמא דסבור הייתי תיפוק ליה מטעמא דבלביה היה כדאמרינן התם כ"ש נדרים והוצרכו לפרש דקרי להו נדרי אונסין לפי שאין פיו ולבו שוין כטעמא דהתם ולא אונסין ממש בדוקא קאמר שנמצא עיקר פירושן שקורא אותן אונסין שהן בכלל שגגות ודומה להן וכמו שאני הוכחתי בראיות פ"ג מהל' שבועות שהן שני מינין זו בכלל זו דהוו להו כחדא ולכך צחצח כאן ר"מ לשונו שכתב מפני שאלו בכלל נדרי שגגות לרמוז על פירוש זה בקצרה לבקי בתלמוד:

טז

הרי ידי נזירה עד הרי הוא נזיר. פ"ד דמס' נזיר (דף כ"א)  :

יז

הריני נזיר כשיהיה לי בן עד סוף הפרק. פ"ב דנזיר (דף י"ב)  :

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.