קרית ספר/נזירות/א

קרית ספר ‏ נזירות א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצוה סז שיגדל הנזיר שער ראשו דכתיב גדל פרע שער ראשו ואם גלח עובר בלא תעשה דכתיב תער לא יעבור על ראשו. וכן אסור להטמא למתים או לאכול דברים שאסרן הכתוב מגפן היין כל ימי נזרו עבר וגלח או נטמא או אכל מגפן היין הרי זה לוקה שתים אחד משום לא יחל דברו שכולל כל הנדרים יחד דנזיר בכלל נדרי איסר איתיה כדכתיב כי ידור נדר נזיר וגו' ואחד משום דבר שעבר עליו מדברים שאסורים איסור מיוחד לנזיר. קיים נזרו כהלכתו הרי זה עושה ג' מצות עשה הא' ככל היוצא מפיו יעשה. הב' גדל פרע שער ראשו והרי גדל. הג' תגלחתו עם הבאת קרבנותיו דכתיב וגלח הנזיר פתח אהל מועד.

ד

האומר לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר ואיחר נזירותו עובר בבל תאחר ואין לוקה עליו.

ה

מי שגמר בלבו והוציא בשפתיו דברים שענינם שיהיה נזיר אע"פ שהן עניינים רחוקות אע"פ שאין במשמע הלשון נזירות הרי הוא נזיר דכיון שגמר בלבו להזיר מחשבת הלב מגליא אכל הני לישני דלהזיר קאמר והוו פיו ולבו שוים והוי כמי שפירש דלא נתנה נזירות אלא להפלאה כדכתיב איש כי יפליא לנדור ומתרגמינן ארי יפריש. ושילוח פרע נמי משמע ריבוי פרע כדמתרגם רב יוסף שולח מים כד משקין ליה מיא לפירא ורבי. אמר הרי עלי צפרים הוי כמי שלא הוציא בשפתיו כלום דלית בהאי לישנא שום משמעות נזירות ואע"ג שגמר בלבו הא לא פירש מידי ובעיא שיפרש.

ח

כל כינויי נזירות ילפינן לה מדכתיב נזיר להזיר דמצי למכתב כי יפליא לנדור נדר נזיר ומלהזיר דרשינן לעשות כל כינויי נזירות דבכל כינוי לשון דמזיר הויא נזיר וידות נמי מהכא נפקי.

ט

האומר הריני נזיר ופי' מדבר א' האסור על הנזיר אע"פ שלא היה בלבו להזיר אלא מדבר זה הרי זה נזיר גמור דכתיב מיין ושכר יזיר דמשמע דאפילו לא נזר אלא מיין לחודיה הוי נזיר מכולם. אבל האומר הריני נזיר ופירש מדבר פלוני שאינו אסור על הנזיר אסור במה שפירש שהרי אסר עצמו בו ואינו נזיר כיון דלא פי' אלא דבר דלא שייך ביה שום נזירות. אמר על כוס יין שמזגו לו הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר גמור דהוי כמי שפי' הריני נזיר מן היין דאמרן דהוי נזיר ואם היה מר נפש או שכור אין אסור אלא באותו הכוס בלבד שלא נתכוון אלא לאותו הכוס הגיע לשכרותו של לוט אינו בן חיוב לשום עבירה [(ואין בדבריו כלום) משום דלאו בר דעה הוא כדכתיב גבי לוט ולא ידע בשכבה וגו' (בראשית יט, לג)] ואין בדבריו כלום.

יג

הריני נזיר ע"מ שאהיה שותה יין או גילוח או טומאה הרי זה נזיר ואסור בכולם מפני שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה שהנזיר אסור בשלשתן וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל דהא תנאי בני גד ובני ראובן לא היה תנאי על שום דבר איסור שכתוב בתורה ולהכי הוה קיים הא כל מי שמתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ומעשה קיים.

יד

נדר בנזיר ואמר לא הייתי יודע שהנזיר אסור בכל שלשת מינין הרי זה נזיר דהא ילפינן דאפילו לא נדר אלא באחת מהם אסור בכולם אבל ידע שנזיר אסור בכולם אלא שחשב שהוא היה מותר באחת מהם שהוא היה צריך לה אינו נזיר דהוי בכלל נדרי שגגות דלא הוו פיו ולבו שוים.

טז

אמר על אבר שאם ינטל מן החי ימות הרי הוא נזיר הרי זה נזיר דהוי כאלו אמר הרי הוא נזיר כיון שהנשמה תלויה באותו אבר.

יז

אמר הריני נזיר כשיהיה לי בן אין נזיר בשום וולד שיהא לו אלא בבן אבל אמר כשיהיה לי וולד כל וולד משמע אפילו טומטום ואנדרוגינוס דאינהו נמי וולד מיהא איקרו הפילה אשתו לא הוי נזיר דדילמא לא הוה בר קיימא ולאו וולד איקרי וספק נזירות להקל. חזרה ונתעברה וילדה הרי זה נזיר דהשתא מיהא וולד הוא דאית ליה וחייל עליה נזירות:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.