מגדל עוז/מלווה ולווה/כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ מלווה ולווה כה

א

המלוה את חבירו וכו' עד שיתן. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעו)  :

ב

המלוה את חבירו וכו' עד שיתן. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעו)  :

ג

המלוה את חבירו וכו' עד שיתן. בבבא בתרא פרק גט פשוט (דף קעו)  :

ד

התנה המלוה עם הערב ואמר לו ע"מ שאפרע וכו' עד שיש נכסים ללוה: כתב הראב"ד ז"ל שבוש הוא שאע"פ וכו': ואני אומר ח"ו שאפילו אחד מתלמידיו ישתבש והיא הלכה רווחת סוף בבא בתרא אלא גירסא ספרדית ישרה היתה לו שגורסת אלא חסורי מיחסרא והכי קתני כו' עד תחלה כלשונו ממש בפסקא זו ומלשון אלא דייקינא בכל דוכתא שחוזר ממה שאמר תחלה וגם גורס תחלה בין בנתבע מן הערב תחלה בין בנפרע מן הערב תחלה וסובר כרבו דכל תנאי שבממון קיים והדין עמו ועוד דקיי"ל דכל לישנא יתירא דאתי לטפויי מילתא קאתי ואנחנו אין לנו לשבש שכנגדנו אם מה שראו עיניו לא ראו עינינו וכל שכן שאלמלא הוא לא מצאנו ידינו ורגלינו כד"ן:

ה

אבל אם אמר לו הלוהו כו' כולן לשון ערבות הן כו' עד ממי שארצה אפרע: כתב הראב"ד ז"ל אף זה שבוש עכ"ל: ואני אומר אע"ג דרבוותא פסקו הלכתא כרב הונא דאמר כולן לשון קבלנות הן ר"י אלפס ותלמידו רבי יהוסף הלוי אבן מיגש ורבותינו בעלי התוספות ז"ל ור"מ והראב"ד ז"ל כולן פוסקין כרבא דבתרא הוא אמנם נחלקו בנסחאות פרק גט פשוט כמו שכתבתי כי מה שראה זה שמא לא ראה זו וחשבה לשיבוש:

ו

ערב של כתובה כו' עד וקבלן של כתובה חייב: אע"פ שנרא"ה שהר"ב השמי"ט השג"ה מתורצ"ת הי"א בכל"ל ההי"א דלעיל:
כתב הראב"ד ז"ל כי האב אע"פ שלא קנו מידו עכ"ל: ואני אומר ר"י אלפס ורבותינו בעלי התוספות ז"ל הורו כר"מ ז"ל ואמרו כי כולן צריכין קנין חוץ מערב בשעת מתן מעות ועיקר אלו ההלכות בבבא בתרא פרק גט פשוט ובערכין פרק שום היתומים:

ז

ראובן שמכר לשמעון שדה ובא לוי וכו' עד וכזה הורו רבותי: כתב הראב"ד ז"ל שבוש הוא זה שאם אמר בשעת מתן מעות משתעבד ואין בערבות משום אסמכתא עכ"ל: ואני אומר שמא המקרא לפניו השמיט או נתמהר בקריאתו עד שלא התבוננו דבריו שהרי ר"מ ז"ל עצמו כתב בתחלת זה הפרק אמר לו בשעת מתן מעות הלוהו ואני ערב נשתעבד ואינו צריך קנין עכ"ל ולפיכך צריך לומר כי זה הדין אינו בשעת מתן מעות וגם מה שכתב שאין בערבות אסמכתא תמה אני אם יצא מפיו שהרי כל השמועה וכל הסוגיא בדינא דאסמכתא אזלא וסוגיא דגרס אמר אמימר ערב משתעבד מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי לר' יוסי דאמר אסמכתא קניא ערב משתעבד לר' יהודה דאמר אסמכתא לא קניא ערב לא משתעבד כו' אלא ודאי לא אמרה:

ח

וכן הערב או הקבלן עד ולפיכך לא נשתעבד. בתשובת הגאונים ז"ל:

ט

שנים שלוו בשטר אחד עד שלא פירש. ירושלמי במסכת שבועות והביאו ר"י אלפס בהלכות פרק גט פשוט:

י

שנים שערבו לאחד וכו' עד בשאר החוב: כתב הראב"ד ז"ל אינו מחוור אלא לפי המנהג ולמדין מן העכו"ם לישראל עכ"ל: ואני אומר מחלוקת ישנה היא ועיקרה בירושלמי ולכולם יש להם פנים:

יא

ואחד שערב לשנים עד דין אחד הוא. בתשובת הגאונים ז"ל:

יב

ואחד שערב לשנים עד דין אחד הוא. בתשובת הגאונים ז"ל:

יג

מי שלא פירש קצב הדבר שערב עד ודברים של טעם הם למבין: כתב הראב"ד ז"ל וא"כ לא ברב ולא במעט וכו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה היא גבי המקבל עליו לזון את בן אשתו ובת אשתו כו':

יד

מי שאמר לחבירו הלוהו ואני ערב כו' עד ולזה דעתי נוטה: כתב הראב"ד ז"ל דל אסמכתא מהכא וכו': ואני אומר הנה הראב"ד ז"ל הלך לפי שיטתו שלמעלה שאין אסמכתא בערבות ואנחנו לפי שיטתנו שהיא עיקר ויסוד לשמועתנו כמו שכתבתי בזה הפרק מה שסלקה בגמרא דחייה בעלמא לרבותא אמרת וגם מה שכתב כאן נפש תחת נפש מחודש ותימה גדול אצלנו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.