מגדל עוז/מכירה/כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ מכירה כג

א

מקנה אדם הגוף כו' עד ממכרו או מתנותיו קיימין. בב"ב פרק חזקת הבתים ופ' מי שמת (דף קמ"ה) ומייתי לה בכמה דוכתי:

ב

מקנה אדם הגוף כו' עד ממכרו או מתנותיו קיימין. בב"ב פרק חזקת הבתים ופ' מי שמת (דף קמ"ה) ומייתי לה בכמה דוכתי:

ג

מכר עבדו לקנס כו' עד אין מוציאין מידו. בגיטין פ' השולח:

ד

מכר אילן לזה כו' עד בעין יפה משייר. בבתרא פרק מי שמת (דף קמ"ח) ומייתי לה בכמה דוכתי דהנך פירקין דהמוכר:

ו

ומה הפרש יש בין המוכר קרקע כו' עד קניין עולם לעולם: כתב הראב"ד ז"ל איני מוצא מוכר לזמן קצוב וכו': ואני אומר דין האומר נכסי לך ואחריך לפלוני אינו דומה לראיה לנדון שלפנינו דההוא דאחריך איתמרא פרק יש נוחלין גמרא מתני' דהכותב נכסיו לבנו לאחר מותו כו' ושקיל וטרי בגוויה ופליגי ר"י ור"ל בקניין פירות ר"י אמר כקניין הגוף דמי ור"ל אמר לאו כקניין הגוף דמי דהיינו מוכר שדהו לפירות מדאקשינן עלה והא איפליגו בה חדא זמנא דאמר המוכר שדהו לפירות ר"י אמר מביא וקורא ורשב"ל אמר מביא ואינו קורא ר"י אמר מביא וקורא קנין פירות כקניין הגוף דמי ורשב"ל אמר מביא ואינו קורא קנין פירות לא כקנין הגוף דמי אלמא מדמקשינן להו להדדי ש"מ היינו האי והדר אקשי ליה ר"י לרשב"ל מהא דהאומר נכסי לך ואחריך לפלוני כו' ואהדריה אחריך שאני אלמא מדמשני אחריך שאני ש"מ דלא דמיא ובתר שקלא וטרא אוקמא כתנאי כרבי ורשב"ג ואקשינן מדרבי לרבי ומדרשב"ג לרשב"ג ופרקינן דרבי אדרבי לא קשיא הא לגופא הא לפירי דרשב"ג אדרשב"ג ל"ק הא לכתחלה הא דיעבד ופסקינן להדיא כרשב"ג ור"ל דקניין פירות לאו כקניין הגוף וכדפסקא פרק החולץ תלמודא להדיא דהיא חדא מתלת דאינון הלכתא כר"ל לגבי ר"י ואם יש לי לדמות מדמינא לה לההיא דסוף פרק יש נוחלין דאסיקנא המוכר או הנותן ע"מ להחזיר קנה והוא יחזור והוא ודאי לזמן קצוב דהא הדרא ולמוכר שדהו ביובל בערכין פרק המקדיש דהא ודאי הויא מכירה עד היובל ואע"ג דהיא הדרא ביובל שהוא זמן קצוב הלכך איתא לחלוק דר"מ ז"ל ולזמן קצוב דהויא זבינתיה זבינא יבנה ויסתור ויעשה כרצונו כאדם שעושה בשלו אבל המוכר לפירות אין לו בגוף הקרקע קניין כלום לפיכך דין הוא שלא יבנה ולא יסתור בו כלום בלא רשות בעלים וזה פשוט:

ז

ומה יש בין המוכר שדהו לפירות וכו' עד כחפצו. גם זה הדין כלול במה שביררתי בסמוך והביאור פכ"ב:

ח

ומה הפרש יש בין קונה שדה וכו' עד בענין שכירות. עניין הקנייה כבר הוא נכלל בחילוק הראשון שביארתי וענין השכירות פרק השוכר את האומנין והביאור פ"ה דהלכות שכירות בגז"ה:

ואין השוכר רשאי וכו' עד כל מה שקנה. פ' השואל ופ' השוכר את האומנין:

ט

המוכר פירות שובך עד וכן כל כיוצא בזה. עיקר זאת ההלכה בשחיטת חולין שילהי דשילוח הקן במעשה דלוי בר סיסן והביאור רפ"ה:

י

הביצים והאפרוחים עד נקנין בהן. מסכת חולין שילהי שילוח הקן במעשה בר סיסן והביאור פ"ה:

יא

הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'):

יב

הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'):

יג

הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'):

יד

הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'):

טו

הלוקח פירות שובך וכו' עד סוף הפרק. הכל פ' המוכר את הספינה (דף פ'):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.