מגיד משנה/מכירה/כג

מגיד משנה ‏ מכירה כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מקנה אדם הגוף לפירותיו בין במכר בין במתנה וכו'. שם בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קמ"ח):

ב

כיצד כגון שמכר וכו'. מפורש שם:

ג

מכר עבדו לקנס וכו'. בעיא דלא איפשיטא בגיטין פרק השולח (גיטין דף מ"ב:) ופסק כדרכו בתיקו דממונא. וכבר דקדקו המפרשים ז״ל למה אינו מכור הגוף לפירותיו ויש שתירצו דכיון דאיכא תרי מי יימר דמינגח ואת״ל דמינגח דילמא מודה ומיפטר אינו כגוף לפירות:

ד

מכר אילן לזה ופירותיו לאחר כו'. שם במי שמת (דף קמ"ח) ולא ביאר הרב אם יהיו למוכר הפירות או קנה הראשון הכל והרשב"א ז"ל כתב דהכל לראשון והוא פירשה בהמקבל מתנה ואמר שהכל למקבל והוא הדין במכירה ורשב"ם ז"ל פירשה בדרך אחרת:

אבל אם מכר אילן וכו'. שם דאמרינן אם תמצא לומר דקל לאחד ופירותיו לאחר לא הוי שיור [מקום פירות] דקל לאחר ושייר פירותיו לפניו שייר מקום פירות מאי טעמא כל לגבי נפשיה בעין יפה משייר:

ה

המוכר גוף הקרקע לזמן קצוב הרי זו וכו'. זה פשוט:

ו

ומה הפרש יש בן המוכר קרקע לזמן קצוב וכו'. בהשגות אמר אברהם איני מוצא מוכר לזמן קצוב וכו'. ולי נראה שהמחבר מדמה המוכר לזמן קצוב למוכר בזמן שהיובל נוהג דכשם שהמוכר בזמן היובל בין קרוב בין רחוק עושה בו כל חפצו אע"פ שידוע שיחזור קרקע לבעליה ביובל כן הדין במוכר לזמן קצוב שהרי סתמו כפירושו ביובל וכיון שכן אף במוכר לזמן קצוב הדין כן ודברי ההשגות אינם ברורים ויתר דברי המחבר והמפרשים שכתב כולן ברורים ופשוטים הן:

ט

המוכר פירות שובך וכו'. זה פשוט במשנה שבפ' המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ') בביאור והמחבר נתן טעם בדבר למה אינו כדבר שלא בא לעולם:

י

הביצים והאפרוחים וכו' לפיכך וכו'. עובדא פ' שילוח הקן (חולין דף קמ"א:) בחולין דאמרינן דלוי בר סיסין אקני פירות שובך לרב יהודה ואתא לקמיה דשמואל ואמרינן פירי חדתי הוו דלוי בר סיסין גופיה לא הוה קני ליה ואמר שמואל זיל טרוף אקן דליתגבהו וניקנינהו לוי בר סיסין והדר ניקנינהו ניהלך בסודר ע״כ. ופירש המחבר פירי חדתי שלא פרחו. ורש״י פירש שהטילה אותם האם ולא עמדה מעליהם:

יב

(יא-יב)

הלוקח פירות שובך מחבירו וכו'. וכמה מניח אם היו בו אמהות ובנות וכו'. דבריו בזה כדברי רבו ן' מיגש ז״ל בפירוש הברייתא שבפרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ') ושאלו בגמ' מה טעם מניח ב' בריכות ממה שיולידו הבנות ובריכה אחת מאמהות. ותירצו שכל בריכה צריכה שתים מתולדותיה לצוות ולולא כן תלך וזהו הטעם שאמהות כבר יש להם בנות ובריכה אחת שהוא מניח הם שתים מתולדותיה. ונראה לפי פירוש זה שאם לא היו בשובך בעת הקנייה כי אם בריכה אחת מניח שתי בריכות מתולדותיה ודי לו בכך שהרי יש צוות לה בזה אבל יש מי שפירש הסוגיא על דרך זה אם מכר לו בפירוש פירות שובכו חוץ מן הבריכה הראשונה חייב להניח בשובך אלו שתי בריכות שמניח לו זולתי האמהות ואם מכר לו שובכו סתם מניח לו בריכה אחת ראשונה בלבד כללו של דבר לעולם מניח בריכה אחת מן הפרי המוכר לו כך פירש רבינו חננאל ז״ל:

יג

הלוקח פירות כוורת מחבירו וכו'. משנה שם בפרק המוכר את הספינה נחלקו בפירושה בגמ' ופסק כפירוש הברייתא וכן בהלכות. ופי' דרך הדבורים לבנות בכוורת חלות נקובות ובאותן נקבים הדבורים מולידים וכשמתגדלין ופורחין ממלאים הדבורים אותם נקבים דבש ועוד אוכלות הדבש ומגדלין בהן דבורים:

יד

הלוקח חלות דבש וכו'. גם זה במשנה שם:

טו

הלוקח זיתים מחבירו וכו'. משנה שם ופירוש גרופיות ענפים וחוזר וצומח ובב"ר (פ' ל"א) יחורים לתאנים וגרופיות לזיתים כי ענף הזיתים קרוי גרופיות:

לקח בתולת שקמה וכו'. ברייתא עד סוף הפרק פירוש בתולת שקמה בבחרותה קודם שנחתכו ענפיה אבל כשתזקין ותגדל קוצצין הענפים ובאין אחרים במקומן ונקרא סדן של שקמה טרונ"ק בלעז עכ"ל ר"ש ז"ל. והעלו בגמרא שעשרה מיני ארזים הן ויש אחד מהן שגזעו מחליף ובאותו המין הרי הוא כדין שאר האילנות והמחבר סתם וכן בהלכות שכיון שביארו הטעם פשוט הוא שבמקום שיהיה גזעו מחליף לא אמרו חופר ומשריש:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף