מאירי/חולין/קלג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאירי TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png קלג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
מאירי
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פסולי המוקדשין שנפדו שביארנו עליהם שפטורים מן המתנות צריך לרשום שיכירו הכל שהן פסולי המוקדשין שאין מקום מכירתן מוכחת עליהן שהרי פסולי המוקדשין נשחטין באיטלין ונמכרין באיטלין ונשקלין בליטרא כחולין גמורין ומ"מ בכור ומעשר אינו צריך לרשום הואיל ואין ריוח להקדש במכירתן באיטלין שהרי אינן נפדין כמו שביארנו במסכת יום טוב החמירו עליהן שלא לימכר באיטלין ומתוך כך מכירתן בבית מוכחת עליהן ואין צריך רשום:

בהמת השותפין חייבת במתנות שנאמר זובחי הזבח אא"כ היה אחד מן השותפין פטור כגון כהן שנשתתף עם ישראל הרי שנשתתף כהן עם ישראל באחד מן האיברים שיש בהם מתנה ולא בשאר הבהמה הרי זה פטור ממתנה שבאותו אבר וחייב באחרות כיצד נשתתף עמו בכל הראש פטור מן הלחיים ונשתתף עמו ביד פטור מן הזרוע נשתתף עמו בבני מעים פטור מן הקיבה ואפי' לא נשתתף עמו בכל האבר אלא בקצתו ואפי' בחלק אחד ממאה שבו הדין כן:

היה הדבר בהפך שכל הבהמה של כהן או של גוי והראש לבדו של ישראל חייב בלחי שהרי האבר החייב ברשותו:

עשרים וארבעה מתנות נתנו לכהנים בקנין חזק עד שנאמרו בתורה דרך כלל ודרך פרט ובברית מלח דרך כלל שנאמר בפרשת ויקח קרח לכל קדשי בני ישראל לכם נתתיו ודרך פרט כמו שמתחיל למנותם וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש ונאמר בסוף ברית מלח עולם היא ומה הן מתנות אלו עשרה מהן במקדש ר"ל ליאכל בעזרה וארבעה בירושלים ליאכל בכל העיר ועשרה בגבולין ר"ל קצתן בכל ערי ארץ ישראל וקצתן אף בחוצה לארץ עשרה שבמקדש א' חטאת בהמה שבשרה נאכל הכהנים ב' חטאת העוף ג' אשם ודאי ד' אשם תלוי ה' זבחי שלמי צבור והם כבשי עצרת שאין שלמים לצבור אלא הם ויש להם דין קדשי קדשים ליאכל בעזרה ו' לוג שמן של מצורע ר"ל מה שנשאר ממנו שהוא לכהנים כמו שהתבאר בזבחים ובמנחות ז' שתי הלחם של עצרת ח' לחם הפנים ט' שירי מנחות אחר שנקמצו י' מותר העומר ולא כללוה בשאר המנחות אחר שהיא מנחת צבור ואין לצבור עוד מנחה:

ארבעה בירושלים א' בכור תם מ"מ בכלל מתנה זאת בכור בעל מום ואע"פ שאין בו קדושה ב' הבכורים ג' מורם מתודה ר"ל חזה ושוק ולחמי תודה וכן המורם מאיל נזיר והוא זרוע בשלה וחלה ורקיק ונחשבו אלו באחת מפני שענינם אחד ובכללם חזה ושוק שבכל מיני שלמים ד' עורות קדשים ר"ל של קדשי קדשים כגון עולה וחטאת ואשם שזכו בהם הכהנים ואע"פ שבכל מקום מותר להשתמש בהם שהרי ודאי חולין הם בידם מ"מ הואיל ויש בהם צד חמור שמן המקדש הם זוכים בהם ויש בהם צד קל שהם משתמשים בהם בכל מקום מצעו עליהם את התחום לימנות כאותן שבירושלים:

עשר שבגבולין א' תרומה גדולה ב' תרומת מעשר ג' חלה ד' ראשית הגז ה' מתנות ר"ל זרוע לחיים וקיבה ו' פדיון הבן ז' פדיון פטר חמור ח' שדה אחוזה שהקדישה ולא גאלה ומכרה גזבר לאחר שיוצאה ביובל ומתחלקת לכהנים שבאותו משמר ט' שדה חרמים י' גזל הגר שנשבע גוזלו לשקר והודה לאחר מיתת הגר כמו שמפורש בפרשת נשוא:

גדולי המחברים מנו מתנות אלו בדרך אחרת והם שהם מנו חטאת בהמה וחטאת העוף באחת וכן אשם ודאי ואשם תלוי באחרת ובמקום שתים אלו הוציאו מכלל מורם מתודה איל נזיר וחזה ושוק ונמנו מורם מתודה באחת ומורם מאיל נזיר באחרת וחזה ושוק של כל שלמים באחרת וסדרו במתנות אלו ששמונה מהן אין נאכלות אלא בעזרה והם העשרה שמנינו תחלה כשחלקנו החטאות והאשמות וחמש אין נאכלין אלא בירושלם והם הבכור והבכורים ומורם מתודה ומורם מאיל נזיר וחזה ושוק וחמש זוכין בהן מן התורה בארץ ישראל לבד שלשה של קדש והם תרומה ותרומת מעשר וחלה ושנים של חולין והם ראשית הגז ושדה אחוזה וחמש זוכין בהן בכל מקום והם מתנות ופדיון הבן ופטר חמור וגזל הגר וחרמים וחמשתן חולין גמורין ונשארה אחת שזוכין בהן מן המקדש והיא עורות של קדשי קדשים עשר שבמקדש שהן שמנה לחשבון האחרון יתבאר במקום אחר שאין נאכלין אלא לזכרי כהנה אבל חמש שבירושלם לחשבון אחרון או שלש לחשבון ראשון נאכלות אף לנקבותיהם ועליהם נאמר לבניך ולבנותיך אתך ומ"מ אין ניתנין אלא לזכרים שהרי רבן לאנשי משמר הן והבכור צריך להקריב אימוריו ואין מקריב אלא זכר:

יש באותן שבגבולין ששה מהן שאין ניתנין אלא לזכרים עורות קדשים ושדה אחוזה וגזל הגר וחרמים שהרי ארבעתם לאנשי משמר ופדיון הבן שהרי נאמר בו לאהרן ולבניו ופטר חמור שהוא בכלל בכור לדין זה נשארו חמש מתנות שניתנות לנקבות כזכרים והם תרומה ותרומת מעשר וחלה ומתנות וראשית הגז:

כשם שהכהן פטור מן המתנות כך פטור מראשית הגז וכן הנכרי אע"פ שגזז לו ישראל כיצד כהן או גוי שמסרו צאנם לישראל לגזזם לצרכם פטור אפי' לקח גז צאנם אחר שגזזם פטור הואיל ובשעת הגיזה נפטר וכל שכן אחר שגזזן הגוי לקח הצאן מכל וכל וגזזן אע"פ שמן הפטורים נלקחו חייב אפי' לקחן לגיזה ואע"פ שהגזה גדלה ברשות הגוי והצאן חוזרות לגוי הואיל והגוזז ישראל והגזות שלו חייב כמו שיתבאר:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף