מאירי/חולין/צג/א

מאירי חולין צג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כבר ביארנו בפרק אלו טרפות שכל חלבים הקרבים לגבוה אכילתן בכרת חוץ מן האליה שאינה נאסרת ושאותם חלבים הם חלב שעל הקרב ר"ל שעל המסס ובית הכוסות ושעל הקיבה וחלב שעל הכליות וחלב שעל הכסלים והוא חלב שבעקרי הירכות מבפנים במקום שמתחברות זו עם זו והוא נקרא בלשון תלמוד תרבא דאקליבוסתא וכל החלבים אלו הם תותב קרום ונקלף על הדרך שפירשנו שם ושאר כל החלבים מותרין מן התורה ומדברי סופרים לאסור כל שהוא כדרך זה ר"ל תותב קרום ונקלף ובלבד שלא יהא מחופה בבשר הא כל חלב שהבשר חופה אותו בחיי הבהמה מותר על הכסלים אמרה תורה ולא בתוך הכסלים מעתה חלב שבתוך הכוליא הוא שנקרא בלשון תלמוד לובן שבכוליא מותר ר"ל שאינו אסור אלא מבחוץ ואינו צריך לחטט אחריו מבפנים ומ"מ קצת אחרונים אסרוהו וראיית דבריהם מתוך שרבתה תורה הכליות לקרבן הרי חלב שבתוכן נכלל באותה הקרבה:

שמנונית שבתוך יותרת הכבד חכמי הצרפתים התירוהו בחבוריהם ואע"פ שהיה קרב למזבח הואיל ולא נקרא חלב בשום מקום וחלב הלב מותר לגמרי:

חלב שתחת המתנים הנקראים לומבילץ אע"פ שהבשר חופה אותו למראית עינינו אחר שהבהמה לפנינו מנתחת אסור מפני שהבהמה בחייה מתפרקת ואיבריה נמשכים אילך ואילך והחלב מתגלה יש אומרים שחלב זה אינו מצוי בשור ופרה ומתוך כך נהגו בנארבונה שלא לחטט אחריו אלא במין הכבשים ויש מתמיהין אם כן למה נאסר והלא אינו שוה בשור וכשב ועז ואינה קושיא שאין הכונה אלא שבשור ופרה אינו מתפרק:

הדקין יש להם שני ראשין אחד למעלה מצד הקיבה ואחד למטה והוא הכרכשא שהרעי יוצא ממנה וכשיעור אמה למעלה משמתחיל לצאת מן הקיבה צריך גרירה ויש מי שמחמיר לומר כן בראש האחר ר"ל סוף החלוחלת ואין הדברים נראין שהרי בפרק טרפות אמרו הלב טהור אינו סותם ופרשוה אחיטי דכרכשא אלא שבנות זריזות נוהגות ליטול ממנו קרום אחד ארוך עם חלב ואינו אדוק עם הכרכשא כשאר השומן:

חוטין דקים יש בקצת מקומות שבחלבים והן אסורין אלא שאין חייבים עליו כרת ונחלקו בהם המפרשים אם הם איסור תורה בלאו או אם הם איסורי סופרים והיכן הם בכסלים יש מהן חמשה שלשה מצד הימין ושנים מהשמאל השלשה מתפצלים כל אחד לשנים והשנים מתפצלים כל אחד לשלשה ואם הוא שולפם בעוד שהבשר חם נגררים אחריו במשיכתו ואין צריך עוד לחטט אחריהם ואם הניחם עד שיתקרר הבשר מסתבכין בבשר ואין נשלפים יפה ומתוך כך הוא צריך לחטט אחריהם ומתוך כך נהגו הנשיאים והזקנים בנארבונה להטיל קנס על הטבחים שהיו ישראלים אם לא יוציאום תכף להפשטת הבהמה:

אף בעוקץ יש הרבה חוטין דקים וכלם אסורים משום חלב וכן יש מהם בטחול ובכוליא וכולם צריך לחטט אחריהם ולשרשם ולהוציאם ומגדולי המחברים כתבו בשל עוקץ שהם אסורים משום דם:

כשם שביארנו בחוטין כך יש בקצת מקומות קרומות שהם אסורים משום חלב והם שלשה קרום שעל הכוליא והוא מתחלק לשנים אחד שהוא מפסיק בין הכוליא והחלב שעליה וזהו אסור מדברי סופרים והשני קרום המכסה חלב שעליה ומן התורה הוא אסור שחלב גמור הוא קרום שעל הטחול אסור כלו מדבריהם אבל מה שיש ממנו על ראשו הגס והוא שנקרא הדד אסור מן התורה קרום שבכסלים אסור מן התורה:

חוטין וקרומות אלו שאסרנו משום חלב צריך לחטט אחריהם ואין להם תקנה אלא בהוצאה והשלכה אלא שאם בשלם שיעורם בששים ומ"מ יש בבהמה חוטין אחרים וקרומות שהם אסורים משום דם ויש להם תקנה בחתיכה ומליחה אף לקדירה או בחתיכה לבד ולצלי:

ולפי דרכך למדת שאף לצלי צריכה חתיכה וכן כתבוה בתוספות וגדולי הדור נסמכים בה בקצת ראיות אלא שאין בהן הכרח ומ"מ יש מתירין לצלי אף בלא חתיכה וכן נראה עקר ממה שאמרו באומצא דאסמיק שפדיה בשפודא מידב דייב ולא הזכיר בה חתיכה וכן אי אפשר לפרשה בחתיכה דהא באותבה אגומרי נחלקו ומאן דאסר סבר מצמית צמית ואלו חתכה ודאי לא צמית ואמרו עלה וכן ביצי ומוזריקי וכן בפרק הזרוע אמרו חוטי לחי אסורין וכהן שאין יודע ליטלן אין נותנין לו ולא היא אי מטוי להו מידב דייבי ואי לקדרה מחתך להו ומלח להו אלמא לצלי לא בעי חתיכה ואם הניחן על הגחלים הרי הוא כצלי וכן הדין בורידין שבצואר ואם בשלן בלא חתיכה ומליחה שיעורן בששים:

והיכן הם בבהמה ביד ובלחי ואותם שבכתף הרי הם בכלל אותם שביד וחוטין שתחת הלשון הרי הן בכלל חוטין שבלחי ובעוף חוטין אלו בלחי ובגף ומפני זה צריך לחתוך את הגף או לחטט אחריהם:

קרום של מוח והוא האמור כאן עליו דמוקרא יש בו חוטין מלאין דם ואף הוא עצמו אסור משום דם ומתוך שאי אפשר לנקותו יפה נהגו שלא לאכלו אלא בצלי ומ"מ צלאו תחלה מותר אף לקדרה ואם בשלו בלא צליה צריך ששים:

ורידין שבצואר לא נחשבו בכלל אלו שלא נחשבו כאן אלא חוטין הדקים ומ"מ הדין בהם כך:

קרום שעל ביצי הזכר אסור משום דם וכיצד הוא איסורו יתבאר בסמוך שעד שלשים אין בהם איסור כלל אפי' נראו שם סימני הזרעה משלשים יום ואילך אם הזריעו אסורין וצריכה חתיכה ומליחה לקדרה ומ"מ לצלי מותרין וכן אם הניחם על הגחלים ואם לא הזריעו מותרין ומהו סימן להזרעתם אם נראו בהם חוטים אדומים בידוע שמזריעין ואם לאו בידוע שלא הזריעו:

ביעי חשילאתא והם ביצי זכר שניתקו גידיהם על ידי סירוס שמסרסים אותם ונשארים בפנים ועדיין הם מעורים בבשר אע"פ שידוע בהם שאין חוזרין לבריאותם הואיל ומ"מ הם יונקים מן הבהמה חיות המצילן מידי סרחונם אין כאן דין אבר מן החי ומותרין ומ"מ בעל נפש יזהר מהם וכל שכן במקום שלא נהגו לאכל שאסורין לכל אדם מתורת מנהג:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף