מאירי/חולין/עג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאירי TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png עג TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
ר"ן
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל ידות הכלים הצריכות לכלים הרי הן ככלים ומיטמאין עמו ושאינן צריכות לכלי אין ככלי:

ידות הכלים שהן צריכות לכלים אלא שהם ארוכות יותר מכדי הצריך ובדעתו לקצוץ אותו היתר מגדולי המחברים פסקו שאינו צריך להטביל אלא עד מקום שהוא עתיד לקיים והוא הנקרא בלשון תלמוד מקום מדה ומגדולי המפרשים הקשו בה שהרי חבורו מ"מ חוצץ שהרי היתר על השיעור שהוא דבק עמו הוה ליה כמי שהיה עליו טיט או זפת ואע"פ שהוא במיעוט שאינו מקפיד שאינו חוצץ מ"מ מקום החציצה מיהא צריך לשקעו במים ומתוך כך פרשו שצריך לשקעו כלו במים אלא שעד מקום מדה תורת טבילה עליו וחציצה פוסלת בו אבל מה שבדעתו לקוץ אין עליו תורת טבילה ואין חציצה פוסלת בו:

האבר המדולדל בבהמה עד שאינו יכול לחיות ולהתדבק בגוף הבהמה אסור ואינו ניתר בשחיטת הבהמה אלא שמ"מ שחיטת הבהמה מטהרת אותו אבר מידי נבלה אפי' בטרפה שנשחטה כמו שביארנו שאין השחיטה עושה אותו האבר כמי שנפל ממנה בשעת שחיטה אדרבה הרי הוא כמחובר לה לטהר בשחיטתה ואף לדעת ר' מאיר שחלק באבר של עובר באבר של בהמה עצמה מיהא מודה וכלשון אחרון האמור בסוגיא זו לר' יוחנן ומ"מ לא נשחטה הבהמה אלא שמתה הרי המיתה עושה אותו האבר כמי שנפל בשעת המיתה ונידון כאבר מן החי ולא כנבלה כדין שאר הגוף והפרש שבין אבר מן החי לאבר מן הנבלה מפורש במסכתא זו שאבר מן החי בשר הפורש ממנו טהור שאינו מטמא אלא כשהוא אבר שלם בבשר גידין ועצמות ואלו אבר מן הנבלה בשר הפורש ממנו מטמא בכזית לענין ביאור זה שאמרו בלישנא קמא ר' יוחנן אמר מחלקת באבר דעובר אבל באבר דבהמה דברי הכל שחיטה עושה נפול ושאלו בה מאי טעמא דר' יוחנן אליבא דרבנן כלומר דקא אמרי דשחיטה מצלת על אבר עובר ואינה מצלת על אבר של בהמה והשיב דאבר של עובר אית ליה תקנתא בחזרה ואבר של בהמה אין לו תקנה בחזרה כלומר שהרי אין מקום לומר בו דין חזרה יש לשאול בה שהרי לשטתנו אף ר' יוחנן חזר בו למעלה לומר שאבר עצמו אסור ואם כן היאך יש לו תקנה בחזרה עד שמכאן מביאין ראיה לפי' גדולי הרבנים שפי' בה שר' יוחנן עמד בשטתו לומר שאבר עצמו מותר ואין הכרח בכך שזו שבכאן כך פירושה אית ליה תקנתא בחזרה שלא לידון באבר מן החי לענין טומאה ואבר של בהמה אין לומר בו כן שהרי אין בו מקום לחזרה:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף