רש"י/חולין/עג/א

רש"י חולין עג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כחתוך דמי. והרי נוגעין זה בזה:

עד מקום מדה. שהוא עתיד לקיים ומה שעתיד לקוץ אין צריך טבילה דכקצוץ דמי:

חבורי אוכלין. שהן רכין אינו חשיב חבור וכמאן דמיפרתי דמו. ודאמרינן בעלמא (פסחים דף פה.) לרבינא חבורי אוכלין כמאן דמיפרתי דמו מהכא נפקא:

בשלמא לעולא. דאמר טעמא משום פרישה הוא:

היינו דקתני. מתני' חתכו דאי לא חתכו אין טמא משום דמגע סתרים הוא:

איידי דתנא רישא חתכו. ואחר כך שחט את אמו הבשר טהור דדוקא חתכו קודם שחיטה דמשעה שנשחטה ונראית לטומאת אוכלין לא נגע הא לא חתכו טמא:

תנא סיפא חתכו. ובלא חתכו נמי טמא העובר:

מי מטמיא. דקתני בה תורת מגע:

מטמאה במוקדשין. מדרבנן:

אמרו לו הרבה מצלת כו'. לקמיה מפרש מאי קא מהדרי ליה:

ואת האבר המדולדל בה. בשום בהמה שנחתך ממנו אבר ומעורה ותלוי במקצת דאמרי' בהעור והרוטב (דף קכז:) האבר המדולדל בבהמה ונשחטה מטמאה טומאת אוכלין ולא טומאת נבלות מדקתני הוכשרו בדמיה ואי נבלה מאי הכשר איכא למימר ואע"פ שאסורין באכילה כדקתני לקמן בשמעתין להביא האבר והבשר המדולדלים:

דבר שגופה. כלומר דין הוא שתטהרנו שהיא גופה:

כמחלוקת. באבר דעוברין:

כך מחלוקת באבר. המדולדל בבהמה דלרבי מאיר אין שחיטתו מטהרתו ולרבנן שחיטתו מטהרתו:

עושה ניפול. בשעת שחיטה הרי הוא כנופל ממנה ואין שחיטתו מועלת לו. ומשום לישנא דקרא דילפינן לקמן מיתה עושה ניפול נקט לה:

ניפול. גמר נפילה:

אליבא דרבנן. דבאבר דעובר מטהרי ובאבר המדולדל בה מטמאין:

בחזרה. כדאמר ר' יוחנן בריש פירקין (דף סח:) אבר עצמו מותר באכילה אם החזיר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף