מאירי/חולין/נ/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א מאירי מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מי שלא היה בעיר בשעת שמת קרובו ולא ידע ובא לו תוך שבעה במקרה ומצא את האבלים אם בא ממקום רחוק יותר מעשרה פרסאות מונה לעצמו שבעה משעה שבא ואם ממקום קרוב מונה עמהם אפי' בא בשביעי ויש בדבר זה קצת תנאים וכבר ביארנו את כלם במסכת מועד קטן:
הדקין ובני מעין שניקבו במקום שאפשר לתלות ביד הטבח וכיוצא בזו רוב הגאונים הסכימו שתולין כמו שהתבאר בריאה ניקבו ואין ידוע אם לאחר שחיטה וכשרה אם קודם שחיטה נוקבין את המעים עצמו במקום אחר שבו ומקיפין את הנקבים זה לזה אם דומים כשרה ואם לאו טרפה לא נתדמו ומשמש בזה האחרון ונתדמה כשרה שהדבר מוכיח שכבר נתמשמש הראשון על ידי המסופקים בו:
אף ריאה שניקבה ואין ידוע אם קודם שחיטה אם לאו נוקבין באותה ריאה אף מערוגה לערוגה ר"ל מצד ימין לצד שמאל וכן מאונא לאומא או אף בריאה אחרת ומקיפין ואם דומין כשרה ואם לאו טרפה ודוקא מריאה של בהמה דקה לדקה או מגסה לגסה אבל לא מגסה לדקה ולא מדקה לגסה ויש מי שאומר שאין מקיפין אלא באותה ריאה עצמה אף מערוגה לערוגה אלא שאף בריאה עצמה אין מקיפין מגסה לדקה ומדקה לגסה והם מפרשים מגסה לדקה מאומא לאונא ומדקה לגסה מאונא לאומא:
אף הקנה שנמצא נפסק ברובו ואין ידוע אם קודם שחיטה אם לאו פוסקין במקום אחר שבה ממקום עובי שבטבעות הקנה לפסיקה שבטבעת וממקומות הקלושים שבה בין טבעת לטבעת לפסיקה שבמקום קלוש גם כן ואם דומים כשרה ואם לאו טרפה אבל אין מקיפין בה ממקום עובי שבה לפסיקה שבמקום קלוש וכן בהפך וכתבו הגאונים שבזמן הזה אין בקיאים בהקפה וכל שמצינו ניקב במקום שהנקב פוסל בו ושאין לתלות ביד הטבח אוסרין אותה:
חלוחלת שניקבה אם ניקבה במה שנכנס ממנה בחלל הגוף טרפה במשהו כשאר הדקין ניקבה במה שהוא דבק ממנה ביריכים אפי' ניטל כלו כשר שהיריכים מעמידין אותה ובלבד שישתייר ממנה מלא ארבע אצבעות בשור ולפי שיעור זה בשאר בהמות ולפי גדלן וקטנן:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |